בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה, מחותנינו רבי יחיאל בן ר' משה
זצ"ל
הגאון הצדיק רבי אברהם חיים בן הרב ר' אליעזר הלוי זצוק"ל ומחותנינו ר' יעקב
בן ר' יהושע ז"ל
אברהם אבינו מלמדינו לאורך כל הפרשה
איך לעשות מעשים ואיך להצליח. כאשר הוא מכניס את האורחים, הוא מגיש להם ארוחת
מלכים. עד כדי כך שהגמרא מלמדת, מי ששוכר פועלים שלא יבטיח להם סעודה, כי אז
יתחייב בעצם להביא סעודה כסעודת אברהם אבינו. כי אצל אברהם אבינו הכל נעשה רק לכתחילה.
אין קיצורי דרך. אין עיגול פינות. הכל נעשה לכתחילה לגמרי. לכן, גם כאשר נעמד
להתפלל לוודא שאין בסדום מספיק צדיקים אשר יצילו את המקום, הוא עושה את זה בצורה
הכי יסודית. בלי פשרות. רק כאשר זה ברור לגמרי שהמקום ואנשיה אנשי רשע חסרי תקווה,
הוא מסיים את תפילתו. גם בהמשך בעקידה, הוא הולך עם זה עד הסוף בלי וויתורים עדיין
מתווכח עם המלאך, אולי לחתוך טיפה, זכר לעקידה. גם כאשר לבסוף הוא שוחט את האיל,
הוא עושה זאת כאילו הוא ממש שוחט את בנו. זה היסוד של החינוך היהודי. אנחנו כאן לא
בשביל לעשות דברים בדיעבד. אנחנו גם לא כאן לעשות את המצוות רק כדי לצאת ידי חובה.
אנחנו כאן כדי לקיים מצוות לכתחילה. לעשות את המצוות באופן שכולם יראו וילמדו.
לעשות את המצוות ברצון ובאהבה. כל יום, שלושה פעמים ביום אנחנו מזכירים זכות אבות.
אם אנחנו באמת רוצים שהקב"ה יזכור לנו זכות אבות, כדאי לנו מאד להתחיל להקפיד
על מעשי המצוות ולימוד התורה שלא יהיו מן השפה ולחוץ אלא מלב בוער באהבת
השי"ת, בכוונה לקדש שם שמיים. או אז יזכור לנו ברית אהבתו ויקויים בנו וזכרתי
ברית אברהם והארץ אזכור ונזכה לגאולה השלימה, במהרה בימינו, אמן.
המכסה אני מאברהם. האריך הקב"ה בשבחיו של אברהם ואברהם לא גבה לבו על זאת
אבל השפיל עצמו ואמר ואנכי עפר ואפר. ומכאן ראוי ללמוד שכל מי שמשבחין אותו אין ראוי
שיתגאה על כך אלא שישפיל את עצמו יותר ממה שהיה. הנה דברי רבינו בחיי יסוד מוסד לגבי הנהגת האדם בדרכי
ומדרכי השי"ת. מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לצוות את בניו ובני ביתו אחריו
ללכת בתורת השי"ת, לשומרו ללא פשרות בכל עת ובכל שעה, זה רק העניו. מי שיש לו
את האפשרות לחשב את עצמו לעפר ואפר. למעשה לא שייך להזכיר את צמד מילים, עפר ואפר
בלי אמרתו של הרה"ק הרש"ב מפרשיסחא זצוק"ל. חייב להיות לאדם שני
כיסים. אחד של עפר ואחד של אפר. אם יבוא היצר הרע ויאמר לך, אינך שוה כלום, אמור
לו, קח לדוגמא עפר. עפר כשלעצמו אין בה כלום אך יתכן ללנות ממנה מגדלים מפוארים.
כך גם בענייני עבודת השי"ת, אמנם העבודה שלי כבן אדם יחיד אין בה כלום, אך,
בהצטרפות לכלל ישראל יש בה הרבה מאד. מצד שני אם יבוא היצר בטענה של מה לך להתעסק
בקטנות, אדם נכבד וחשוב כמוך יש לו לכוון בכוונות וללמוד רק סתרי תורה וכדומה. אזי
יש להשתמש באפר, אפר זה משהו שפעם הי'ה... כך גם אברהם, העניו בדורו, רק לו שהיה
כבר בגדר של עפר ואפר יוכל לצוות את בניו ולהעמידם על דרך האמת. ואכן הוא הצליח.
כי הוא היה עניו, ממילא מיד לימד את ישמעאל ושיתף אותו בקיום המצווה של הכנסת
האורחים. כי מי שהוא עניו יש לו כוח לשתף אחרי במעשה המצוות שלו. ובעצם, החינוך
המעולה ביותר לחנך ילדים לקיןם מצוות, זה כאשר עושים את זה ביחד.
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. אפו של הקדוש ברוך הוא היא מדת
דינו, וחשב אברהם שהיא תספה צדיק עם רשע, לא ידע מחשבות ה' אשר חשב עליהם ברחמיו כאשר
פירשתי. ולכן אמר כי הגון וטוב הוא שישא לכל המקום למען חמשים הצדיקים, אבל לא יתכן
גם במדת הדין להמית צדיק עם רשע, שאם כן יהיה כצדיק כרשע, ויאמרו שוא עבוד אלהים, וכל
שכן במדת רחמים שהוא שופט כל הארץ, והוא העושה משפט, כענין ויגבה ה' צבאות במשפט, ואמרנו
המלך המשפט. וזהו ענין הכפל חלילה לך. והקב"ה הודה שישא לכל המקום בעבורם, כי
במדת רחמים יתנהג עמהם. ומה שיודיע אליך כל הענין, היות ויאמר ה' כתוב יו"ד ה"א,
וכל אשר הזכיר אברהם אל"ף דל"ת. והנה זה מבואר: הרמב"ן בא ליסד סדר הדברים בעולמו של הקב"ה כדי
שנבין מה ואיך עלינו להתנהג, מה עלינו לעשות כאשר חלילה עשינו דברים המעוררים חרון
אף השי"ת. אברהם אבינו, מיסד האמונה בא-ל אחד בעולם, מנהיג העולם להתנהג
במוסריות, מלמדינו שיש דין ויש דיין, ויש לבקש מלפני הדין רחמים על הנעשה מאחר
שהשי"ת חנון ורחום, ע"י בקשת הרחמים ישוב וירחם. יסוד זה למדנו באחרונה
ע"י יונה הנביא שנשלח ע"י הקב"ה לננוה להשיבם למוטב. זה מחזק לנו
את דברי יחזקאל הנביא שאין הקב"ה חפץ במות הרשעים. יתר על כן, הצדיקים
האמיתיים יודעים שרצונו השי"ת להטיב לברואיו. לכן, גם מה שנראה לנו הפך רצון
השי"ת, הוא הוא רצונו. לכן, אברהם רחימא, עומד לפני אדון העולם ומתחנן על
רשעי עולם שמא יש ניצוץ שניתן לברר שם. השי"ת מבטיחו שהמקום מרוקן מכל טובה.
כדאי מאד לצרף כאן את דברי רבינו בחיי וזה לשונו "ויגש אברהם ויאמר האף תספה. אם תשכיל בפרשה זו תמצא כי מחשבתו
של אברהם היתה כי הקב"ה חפץ להפסיד ולהשמיד הכל במדת הדין, ומזה אמר האף תספה
צדיק עם רשע האף תספה ולא תשא למקום, ומלת תספה אינו לנוכח כי אם לנקבה נסתרת, כלשון
(הושע יד) כל תשא עון וקח טוב. ועל כן היו כל תפלותיו של אברהם בפרשה הזאת למדת הדין,
הוא שאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני, ואמר אל נא יחר לאדני, ואמר עוד אל נא יחר לאדני
ואדברה אך הפעם. ולפי שזאת היתה מחשבתו של אברהם, התחיל מתוכח עם הקב"ה חלילה
לך מעשות כדבר הזה, והזכיר חלילה לך שני פעמים כנגד שני המדות מדת רחמים ומדת הדין,
ואמר חלילה לך אפילו במדת הדין להמית צדיק עם רשע, שאם כן יהיה כצדיק כרשע ותבטל הבחירה
והעבודה, ותרבה הכפירה בעולם, חלילה לך במדת הרחמים מקל וחומר לפי שאתה שופט כל הארץ,
השופט כל הארץ לא יעשה משפט, כענין שאנו אומרים בראש השנה ויגבה ה' צבאות במשפט, והמלך
המשפט. והודיעו הקב"ה כי לא מחשבתו מחשבות אברהם אבל יתנהג עמהם במדת רחמים, והוא
שהקב"ה מדבר עמו בכל הפרשה בלשון רחמים, ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה, ויאמר ה'
אם אמצא בסדום" עד כאן
לשונו. משמע מכאן (ראשית לכל, יש לשים לב שנאמר כאן, ויגש, היינו שהדבר נעשה בהכנה
ובמחשבה תחילה) שהקב"ה ניהל את כל המשא ומתן עם אברהם רחימא, במידת הרחמים
שהרי נאמר שם הוי'ה המורה על רחמים. הוי אומר שהקב"ה מתלבש במידת הרחמים בעת
תפילה למרות שהגזר דין נחתם. לעומת זה,אברהם אבינו התפלל למידת הדין, כי אדון הוא
שם של משפט ודין. דווקא על ידי זה רצה לפעול שיכירו וידעו כל באי עולם אופן הנהגתו
של הקב"ה, שמצד אחד אינו מקפח שכר כל ברי'ה ומצד שני זוכר כל המעשים ואין
שכחה לפני כסא כבודו. כאשר ידעו מה שנעשה בסדום, לאחר כל התפילות, אברהם יסביר
שהקב"ה התלבש במידת הרחמים לקבל תפילותיו אם אכן הי'ה מקום לקבלת התפילה. אבל
אנשי סדום, הרעים וחטאים ומורדים בריבונם מתוך ידיעה, שהרי מלך סדום שיצא מבארות
החמר אמר שע"י זה מאמין ביציאת אברהם מכבשן האש ולא עשה דבר וחצי דבר להשיב
ברואיו להכיר בבורא ולחזק את האמונה בבורא יתב"ש, נהפוך הוא, הוא דרש מאברהם
אבינו את הנפש כי לא רצה לותר על שום מורד. לכן, כלו בגפרית ומלח ומהפכה. עליהם
נאמר יתמו וכו' ורשעים עוד אינם. מקום שהחוטאים נבובי מוח ומוכנים לאבד את חייהם
כדי להמשיך ברשעותם, להם אין מקום בעולמו של הקב"ה שהיא עולם של חסד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה