מחודדין בפיך - פרשת משפטים שקלים

בס"ד                          

לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל

 ורבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל

פרשת משפטים מלאה במצוות. ביסוד הפרשה הקב"ה אומר למשה רבינו, המשפטים האלו, צריכים ללמדם את בני ישראל, שיהיו שגורים בפיהם. כמו שרש"י מבאר – כשולחן ערוך המוכן לסעודה. ללמדינו, למסור את התורה באופן הכי מוחש וברור. המסרים של הפרשה, רבים הם, נמנה אחדים מהם.

·       ללמד תורה, זה לא להקריא לתלמידים אלא להסביר. לברר שאכן הבינו. לשנן היטיב את הדברים.

·       זולתך, חשוב ממך. עבדך – הוא אדוניך. עליך לכבדו. מי שלא הבין, שיקרא את איגרת הרמב"ן שוב ושוב עד שהדברים ייקלטו באופן שיקום מן הספר ויקיים אותו.

·       מי שלא משקיע, יוצא בידיים ריקניות. בגפו יבוא – בגפו יצא. כדי לזכות, צריכים לעמול. שהתורה ייקרא על שמך, ובתורתו יהגה, רק אם הוא עושה זאת יומם ולילה. רק אם בעל אשה, ויצאה אשתו עמו.

·       גם שומר חינם, חייב בפשיעה. הפשיעה הגדולה ביותר, זה לא ללמוד. הקב"ה נתן כישורים לכל אחד. שומה עלינו למוצאם ולמצותם.

·       כאשר ישנה מחלוקת, תמיד הקוצים מבערים אותה עד שנאכל ונשרף בית מקדשינו ותפארתינו. צריכים לדעת, לא יוכלו לטעון שהקוצים אשמים, שלם ישלם המבעיר את הבערה, מחרחרי הריב, ראשי המחלוקת עתידים לתת את הדין. גם על השועלים הקטנים אשר חיבלו ומחבלים בכרם בית ישראל.

בסוף הפרשה ישנה הבטחה ברורה, כאשר עובדים את השי"ת, הוא יתב"ש מברך אותנו, ממלא את ימינו, מסיר מחלות ודברים המשכלים. היגיע הזמן להשקיע את כל הכוחות ומרץ, את כל המחשבה והמעשה לעבודת השי"ת, כדי שנזכה שאור פניו עלינו יאש ונזכה השתא לשקול מחצית השקל בבית נכון ונישא.

ועבדתם את ה' אלהיכם. כנגד מה שהעובדים ע"ג שהזכירם למעלה חושבים שעם העבודה ההיא ישיגו כל חפצם ויגבר מזלם ותבא להם ההצלחה והברכה במעשה ידיהם הזכיר עתה ועבדתם את ה' אלהיכם שאין ראוי לכם שתעבדו כי אם לשם המיוחד ממנו תבא לכם הברכה וכל התועלת, הוא שאמר וברך את לחמך ואת מימיך. והסירותי מחלה מקרבך. יש תחלואים בתוך הגוף מצד המאכלים והמשקים הנכנסים בגוף ויש תחלואים מחוץ לגוף מצד שנוי האויר כפי השתנות מערכת הכוכבים, ועל כן יבטיח הכתוב כי עם התורה והעבודה יברך השי"ת מזון האדם שיהיה בכח תולדתו להסיר התחלואים מעליו ועם ההבטחה הזאת הצדיק המקיים התורה לא יצטרך אל רופא, וזהו שכתוב (דברי הימים ב טז) וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים, גם בכלל מחלה שלא יהיה בהם משכל ועקר שהוא חולי באדם. ודע כי הכתוב ראוי לומר והסיר כמו שאמר וברך, אבל באור הכתוב כי האלהים יסיר מחלה מקרבנו בעבדנו ה' המיוחד ולתקן העבודות כלן לשם המיוחד, והבן זה: רבינו בחיי מלמדינו שיסוד הברכה וההצלחה תלוי בעבודת השי"ת. רק הקב"ה שברא הכל, יש בידו להסיר מאתנו את כל המחלות. רק השי"ת הרופא כל בשר, מפליא לעשות. לכן, אורח חיינו ואורך ימינו חייב להיות מוקדש לעבודת השי"ת ולקדש שמו ברבים. קידוש שמו הוא רק על ידי קיום התורה והמצוות כמצוותן. כי היא חכמתינו ובינתינו. רק בהם נחשב כחכמים ונבונים ונקדש שמו.  

לא תהיה משכלה ועקרה, באופן שתוכלו ללמד את בניכם: את מספר ימיך אמלא, שתחיו כמדת השמן אשר בנר אלהים, והוא הלחות השרשי בתולדה, והפך זה יקרה על הרוב שימות האדם קודם שיכלה הלחות השרשי בחלאים, יקרו מרוע בחירה או מצד המערכת והיסודות, והנה במלאת לאדם מספר ימיו יראה על הרוב בנים לבניו ויוכל ללמדם, כאמרו והודעתם לבניך ולבני בניך ויתוקן בחיי הזקנים עניני הדורות, כמו שספר שקרה בענין לוי קהת ועמרם: הספורנו מוסיף להבנת דברי רבינו בחיי. עיקר העיקרים זה מסירת התורה לבנים. לכן, האדם מצווה לחיות על פי הבריאות. לא לאכול את המזיק לגופו. לא לעשות דברים המזיקים לגופו. אבל, עיקר העיקרים ללמוד תורה וללמדה, כי הם חיינו ואורך ימינו. להתפלל להשי"ת שיזכהו ללמוד וללמד לדורות ישרים ומבורכים. מי שחי מתוך הכוונה הזאת, לו יש את הברכה שהקב"ה ימלא ימיו ושנותיו.

ועבדתם את ה', אולי שהוא נמשך עם מה שלמעלה, כי כשישבר כח העבודה זרה ויהרוס מבצריה, בזה עובד את ה', וישפיע לו טובה, ויברך לחמו, ואומרו ואת מימיך, פירוש להיות שמהמים יולד הכחישות ותולדות החולאים וליחות הרעות, לזה הבטיח שיברך מימיו, שיצמחו צמח האדם בתכלית הבריאות, כידוע למשכילים בהבחנת המימות, כי אחרי מים חיים ישוטט האדם לשכון שם, והבטחה גדולה הבטיח הבורא ברוך הוא בזה, ולזה סמך לברכת המים, ולא תהיה משכלה וגו', וצא ולמד מה שדרשו ז"ל (ברכות נט:) במי פרת: והסירותי וגו', רשם ה' הבחנת הברכה, בשלשה דברים, הא', שיהיה האדם בריא להתעדן בטוב ה', והוא אומרו והסירותי וגו', שזולת זה כל אוכל תתעב נפשם, ב', ירבה לו בנים, והוא אומרו ולא תהיה משכלה וגו', ג', שישלים ימיו, אורך ימים ושנות חיים, והוא אומרו את מספר ימיך וגו', גם בזה הראה ה' הפלגת הברכה, כי זולת שלשה דברים אלו, אין היכר לברכה, שאם היו האוכלים מועטים, ומשוללי הבריאות, ושנים מועטות, כל שהוא שיתן ה', יספיק לספוק צרכם, ונמצא בירך לחמו ומימיו, ואין בהבטחה זו דבר גדול, אלא באמצעות שלשה דברים אלו: האור החיים מאיר לנו עניין זה. ראשית לכל יש לשבור את כל ה"עבודות הזרות". כדי להיות עובד השי"ת באמת, יש לעקור כל מיני עבודות משונות. עבודת ידיעת ה"נייעס", הבחישה בקדירת הפוליטיקה והמחלוקת, ההתמכרות למכשירים אלקטרוניים והטכנולוגיה המתקדמת. ברגע שהאדם התנתק מחולי ההתמכרות של הדור, כעת הוא מוכן ומזומן להביא עליו ברכת השי"ת על ידי לימוד תורתינו הקדושה והטהורה, אשר מעט מאורה דוחה הרבה מחשכת הגלות המרה. משם הדרך קלה יותר לעלות בסולמה של עבודת השי"ת. משם, הקב"ה ישפיע עליו שפע הניכר שהשי"ת ברך אותו.