בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה
הגאון הצדיק רבי אברהם חיים בן הרב ר' אליעזר הלוי זצוק"ל וידידי ורעי ר'
משה דוד זצ"ל בן יבלחט"א ר' נוריאל הי"ו
לשיר שירה. יש המון מצבים בחיים שהם
אינם בדיוק מה שהיינו מזמינים ו/או רוצים. אבל, מה לעשות, זה מה שהקב"ה קבע
עבורינו. היות שחז"ל למדונו שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה, לכן, גם מה
שנראה לנו לא טוב, זה טוב. ממש טוב. ועלינו להודות להלל ולשבח את השי"ת על כל
מה שהוא עשה. זה אחד מהלימודים העיקריים של הפרשה. גם לפני שעברו בים עם ישראל
הרגישו טיפה אבודים. אבל, דווקא מהמקום שלא נראה שתבוא להם הישועה, משם הישועה
היגיע. זה היה כל כך נפלא, שלא רק משה רבינו אלא כל יהודי ויהודי מיד עלה בליבו
לומר שירה. כי כעת הבינו את גודל המעמד והשעה. חז"ל למדונו, אילולי חזקיהו
היה אומר שירה בליל פסח לאחר שניצל מסנחיריב, הוא היה נהיה משיח בן דוד. אבל, הוא
פספס את גודל המעמד. היה נס עצום. נס שנבע מתוך שירה, כמו שחז"ל לימדו שאזני
חיילי סנחריב נפתחו ושמעו את שירת המלאכים ומיד מתו. בזה לעומת זה, מיד היה
לחזקיהו לומר שירה. אך קולו נדם. עדיין אנחנו מחכים לשמוע את שופרו של משיח. מה
מונע ממנו לבוא, חוסר הכרת הטוב שלנו. חוסר ההודיה להשי"ת על כל הטוב אשר
גומלינו. מידי יום ויום. ביום אשר נשיר את השירה הזאת, ונדע היטיב לרומם את אלוקי
אבינו, נזכה לשיר ביחד שיר חדש בבית נוהו המקודש.
ויבקעו המים. באורו
אחר שנבקעו המים כי בקיעת המים היה תחלה ואח"כ רוח קדים עזה כדי ליבש לחלוחית
קרקע הים כדי להיותו לחרבה וזה כדרך וירם תולעים ויבאש שפירושו אחר שבאש: ובמדרש
ויבקעו המים כל מימות שבעולם נבקעו והוצרכו לדרוש כן ממה שלא אמר ויבקעו מימיו.
ועוד אודיעך סבת קריעת ים סוף ומשם תבין, כי ענין מוכרח היה שיבקעו כל מימיות
שבעולם ושישתנה הטבע בכלם, וקבלו רז"ל כי עשרה נסים נעשו על הים וכלם למדין
מן הפרשה הזאת. האחד הבקעו המים כפשט הכתוב ויבקעו המים. השני כי אחר שנבקעו נעשו
כמין קובה כדמות גג מתוח ופרוס מלמעלה והמים מימין ומשמאל ומלמעלה והדרך באמצע הוא
שכתוב והמים להם חומה מימינם ומשמאלם בא חבקוק ופירש שהיה הדרך באמצע כמין נקב,
שנאמר נקבת במטיו ראש פרזיו. השלישי שלא נשאר הקרקע כקרקע שאר נהרות שיש בהם טיט
אלא שנתקשה קרקע הים כקרקע יבשה הוא שכתוב הלכו ביבשה. הרביעי שהיה דרך המצריים לח
כמו טיט, הוא שכתוב טבעו בים סוף, ומלת טביעה מורה על טיט ממה שכתוב טבעתי בין
מצולה, וכתיב ויטבע ירמיהו בטיט, והנה פורענות זו נס גדול לישראל ולכן הוא נחשב
בכלל עשרה נסים שנעשו להם, בא הנביא ופירש חמר מים רבים. החמישי שנקפאו המים הוא שכתוב
קפאו תהומות, והוא מלשון וכגבינה תקפיאני, ונתקשו כאבנים שנאמר ירדו במצולות כמו
אבן, כלומר במצולות שהיו כמו אבן שהראשים משתברים עליהם בא דוד ופירש שברת ראשי תנינים על המים. השישי שלא נקפאו
חתיכה אחת אלא חתיכות רבות כענין אבנים רבות שהיו מסודרות קצתם על קצתם הוא שכתוב נצבו
כמו נד שהוא לשון קבוץ כעין תל או גדיש שהעמרים מסודרים זה על גב זה, כן היו מי
הים מקובצים חתיכות אלו על אלו כמין פרורין, בא דוד ופירש אתה פוררת בעזך ים,
השביעי נעשו י"ב גזרין לי"ב שבטים ויש בזה רמז בשירה הוא שכתוב זה אלי
ואנוהו מנין ז"ה יאמר הכתוב עזי וזמרת יה במצרים, ויהי לי לישועה על הים, שבו
עשה לי דרכים כמנין "זה" אלי ואנוהו, וכן אמר דוד לגוזר ים סוף לגזרים.
השמיני שנקפאו כזכוכית והיו הגזרים ההם לבנים בהירים כשוהם כדי שיהיו רואים אלו
לאלו בעברם זהו שכתוב קפאו תהומות בלב ים שהוא כולל משמעות אחד מלשון יקרות וקפאון
שהוא ענין אורה ודבר המזהיר, בא דוד המע"ה ופירש חשרת מים עבי שחקים באר כי
קבוץ המים היה בהיר כעבי שחקים כעצם השמים לטוהר, התשיעי שהוציא להם מים מתוקים
מתוך מלוחים הוא שכתוב נוזלים שהוא מורה מים מתוקים שנאמר באר מים חיים ונוזלים מן
לבנון. העשירי שנקפאו ונתקשו אחר הזלת המתוק ואחר שלקחו מהם מה ששתו עד שלא היו
יורדים לארץ היו נקפאים בלב ים הוא שכתוב נצבו כמו נד נוזלים קפאו כי הדבר הנוזל
היה נקפא בלב ים. הנה אלה עשרה נסים שנעשו לאבותינו על ים סוף: רבינו
בחיי מבהיר לנו, כדי לומר שירה צריכים להכיר בנס. היום, שחלק מפסוקי דזמרה זה שירת
הים, עלינו לדעת על מה אנחנו שרים ומודים. לכן עלינו לדעת את כל הניסים שנעשו בים
כדי שהשירה תהיה שירה אמיתית. שירה אשר אמירתה בשמחה תביא עלינו את מה שנאמר כל
האומר שירת הים בשמחה מובטח לו עולם הבא ונמחלים עוונותיו. (בתכלית
הקיצור, עשרת הניסים הם: 1. בקיעת המים. 2. הפיכתם למנהרה. 3. התחתית היתה יבשה
לגמרי. 4. הדרך של המצרים היה טיט טובעני. 5. קירות המים היו גושי קרח. 6. כאשר
גושי הקרח נפלו על המרים הם הפכו לחלוקי אבנים. 7. היו 12 מנהרות, מנהרה לכל שבט.
8. גושי הקרח היו שקופים. 9. המים לשתי'ה שזרם להם היו מים מתוקים. 10. מי השתיה
קפאה שלא יהיו למצרים מים) וצריך
אתה לדעת כי שלשה פסוקים אלו יש בכל אחד מהם ע"ב אותיות שהם בין כלן
יר"ו אותיות ומשלשתם יוצא שם בן ע"ב תיבות כל שם ושם אותיותיו משולשות
ושם בן ע"ב זה נחקר מן הספירה הרביעית שהיא חסד ויסע כנגד החסד ויבא כנגד
הגבורה ויט כנגד התפארת: ויש לך להשכיל כי האותית הראשונות מן הפסוק הראשון גם האחרונות
מן הפסוק השלישי שהן יוצאות כסדרן ולצד ימין אבל האמצעיות שהן יוצאות מן הפסוק
השני שהן למדת הגבורה הן הולכות למפרע ולצד שמאל כי הוא מתחיל מן ה' אחרונה של
הלילה והנה שלשתם נאחזים זה בזה ונעשה מהם שם אחד של שבעים ושתים וכל אותיותיו
נקשרות ומשולבות בשלשת אבות המרכבה העליונה: ודע כי זה הים שעברו בו ישראל ים סוף
היה ואע"פ שלא הזכיר זה בפירוש לא בצווי השם ולא במעשה כי אם, סתם והנה בשירה
שאמרו אותה מדי עברם הזכיר טבעו בים סוף, כן אחרי עברם הזכיר ויסע משה את ישראל
מים סוף והוא ים האחרון על כן נקרא ים סוף וכן הזכיר דוד ויגער בים סוף ויחרב,
אמנם יש מדה הנקראת ים שעל ידה עברו ישראל את הים וזהו וימרו על ים בים סוף נקראת ג"כ
ים סוף כי הוא סוף המעלות: רבינו בחיי מלמדינו את העצמה
שהיה בעצם קריעת ים סוף ויסוד באמירת שבח והודי'ה לבורא עולם, שצריכה להיאמר בשמחה
ובכוונה.
אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, לקבל
עליו אותו חק ששם לך, ומכאן ואילך הישר בעיניו תעשה והאזנת כו' אז תמלט מכל מדוי מצרים,
אבל אם תקבל עליך עתה ואחר תבגוד ישים עליך כהנה וכהנה בלי ספק, וזה היה כענין
אמרם ז"ל גר הבא להתגייר אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב
אינך ענוש כרת חללת שבת אינך חייב סקילה, אבל משבאת למדה זו אכלת חלב אתה ענוש כרת
וכו': כי אני ה' רופאך, והטעם שאם תקבל ואחר כך תבגוד תהיה נענש, הוא כי אמנם כל
מצוותי הם לרפאת את נפשך מחליי התאוות והדעות הנפסדות, למען תהיה קדוש לאלהיך,
כאמרו ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, ואם תבגוד, תחלה ותתחלל הנפש, וראוי שיענש
מי שיחלל את קדש ה' אשר אהב: הספורנו מלמדינו, זה לא סוד
שאנחנו מחפשים מידי יום עוד איזה סגולה. כמה ספרי תהילים, שיר השירים, ארבעים יום
בכותל המערבי והפרשות חלה נעשים כדי לרפאות חולים. הנה, הקב"ה הכתיב בתורה את
סגולת הסגולות. ראשית, לפני כל התוספות יש להתמקד בעיקר. בשמירת תורה ומצוות כפי
שהשי"ת נתנה לנו. ברגע שנקבל על עצמינו וגם נקיים, נשמור את המצוות כפי איך
שחז"ל עיצבו את קיומם, נקיים אותם בכיף ובשמחה, ממילא שום מחלה לא תחול
עלינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה