בס"ד
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב
בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל
הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם
זצ"ל
ישנם דברים אשר הם אמורים להיות כעמוד אש אשר הולך לפני
המחנה. כאשר אנחנו לומדים על בלעם, חז"ל מלמדים אותנו על שלושת מידותיו
המכוערות. אבל, גם הוא, הרשע המטונף, כאשר ראה שפתחי אוהלי בני ישראל אינם מכוונים
זה כנגד זה, הבין את מעלת העניין. חז"ל אומרים שעלה בלבו שלא לקללם. הוא הבין
ששמירת זכויות הפרט איש מרעהו יש בו ברכה עילאית. כאן המקום לעשות חשבון נפש נוקב,
מתי חדרה למחנינו המציצנות לתוך חיי זולתינו עד כדי להחריד. מתי חדרה לעומק חוסר
הפרגון ועין הרע. מדהים לראות איך שפעם אחר פעם, קם מישהו חדש להכות על חטא על
חטאי זולתו, כאילו הוא פאר היצירה תפארת הבריאה. מנין באו כל כך הרבה אנשים אשר כל
כך בטוחים שאכן רק בעבורם נברא העולם. רק דעתם חשובה. רק טעמם נחשב. השבת, שבעה
עשר בתמוז, לא נצום. אבל, זה היום אשר הובקע העיר. האם נתחיל סוף כל סוף לטפל
בתחלואי הדור האמיתיים. שלושת מדותיו של בלעם אשר הם חוגגים בכל המרחב של
"שומרי תורה ומצוות". מדות מושחתות הורסים כל חלקה טובה. החדירה לחיי
הפרט הם מוקצה מחמת מיאוס. אבל, מה נעשה, שכל חיי הפרט מוצא לרשות הרבים כאשר
אנשים אין להם בושה למכור את כל פח הזבל הביתי ברחובה של עיר תוך כדי שיחה אישית. למה
כהולך רחוב או נוסע באוטובוס / רכת קלה, אני חייב לשמוע על בעיותיך. שמור אותם
לעצמך. אולי תקנה ספר ותלמד תוך כדי נסיעה ותקיים ובלכתך בדרך. ואל תתפלא כאשר
למחרת מגיע לך מידע על עצמך מכוון בלתי רצוי לחלוטין, שהרי אתה במו פיך הודעת כבל
עולם ומלואו מה יש לך בפח. צניעות, חז"ל הגדירו, לא רק בלבוש. גם במעשים. ואת
דבר המלוכה לא הגיד, כך מציינים חז"ל לשבח את שאול המלך. והצנע לכת עם אלוקיך
מפרשים חז"ל הם אלו העוסקים בהלווית המת והכנסת כלה. ואת צנועים חכמה, מסביר
הכלי יקר, זה מי שאפילו בצנעה אינו משקר את חבירו. עלינו לזעוק לשמים. אל תחפשו
דברים חיצוניים ההורסים את הנוער. זה בבית פנימה. לא מחשב וטינטרנט. לא וואטסאפ
ואייפאד, מידות מושחתות. חוסר צניעות משווע. גאווה, תאוה וכבוד מדומה שרצים אחריה.
התורה שהפכה קרדום לחפור בה בעניין אי קבלת בחורים לישיבות. העין הרע והחוסר
פירגון המשווע. ברגע שיתחילו לעבוד על תיקון המידות, על עין טובה, פירגון. על מדת
הבטחון וההסתפקות. לחזור לימי הצניעות שיכלנו ללכת ברחוב בלי להיות בבית הזולת, או
אז נוושע. שימו לב לדברי הנביא בהפטרה, זה מדבר אילינו. אלי. אני מדבר אל עצמי
בקול ומשתף אתכם. הגיד לך אדם מה טוב. מה זה טוב? ומה ה' דורש ממך. מה הוא דורש
ממני? כי אם עשות משפט ואהבת חסד. לפעמים אין ברירה, חייבים להעניש על עבירות
שנעשו, אבל, לאחר המשפט, עשה עם הנאשם חסד, קרבהו ביד ימינך. עזור לו לשוב
למסלולו. זה מה שהקב"ה דורש מאיתנו. ואחרי כל התהליך, צניעות. אל תחפש את השם
שלך בקרדיטים. צניעות. בעת שנדע לחזור לטוב האוהל בלי להציץ בקדרה של השני, ברגע
שלא נכריז בקול רם מה יש בקדרה שלנו, יציץ עלינו הקב"ה מהחרכים וישיבינו לטוב
בית מקדשינו ותפארתינו.
וירא בלק. מה הוא ראה. הוא ראה שבכדי שסיחון ינצח את מואב עליו הי'ה להשכיר את
בלעם כדי לקלל. אבל, בני ישראל לא די שלא באו להתקיף את האמורי, אלא שפתחו בשלום.
רק לאחר שלא נענו, פתחו במגננה נגד סיחון שיצא לקרב. הוא שם לב לטעות האסטרטגית של
סיחון. הוא שם לב לטעות האסטרטגית שעוג עשה. והוא החליט שהוא יקדים קללה למכה.
ללמדינו, כאשר אתה רואה משהו שקורה מסביב עליך להסיק מסקנות ולעשות מעשים, לא לשבת
בחיבוק ידיים.
ויפתח ה' את פי האתון, נתן בה כח
לדבר כענין ה' שפתי תפתח, וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה בזכרו כי מה' מענה
לשון גם לבלתי מוכן כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן, ואל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו: הנה
יסוד היסודות, אחד מהנשכחות. רבינו הספורנו בא ללמדינו מי שם פה לאדם. לאדם מערכי
לב, אבל מהשי"ת מענה לשון. כאשר ישנם אנשים אשר בלבם לפתוח פה כבלעם, יש להם
לזכור שזה דווקא דומה יותר לפי האתון. חשוב הדיבור קודם שתוציאנה מפיך, הוי אומר,
היות שכל אפשרות הדיבור הוא מאת הקב"ה, מעלת האדם מן הבהמה שנקרא מדבר, אם
בחרת להרוס כל חלקה טובה דווקא בכוח דיבורך, אינך שונה מן הבהמה. לכן, כדי להגיע
לחשיבה, פתח השי"ת את פי האתון לעורר מחשבת בלעם. וללמדינו כמה יש לחשוב לפני
שמעוותים את הברכה שהקב"ה נתן לאדם.
מה טובו אוהליך, מדוע אמר בלשון רבים.
אלא, ללמדינו שיש לנו לראות בכל האוהלים הקיימים, כאהלי יעקב, אע"פ שזה לא
דומה לאוהלינו אע"פ שאינם חושבים כאנשי אוהלינו. כל עוד ששומרים על המסגרות
של תורה מן השמים, מקפידים על שמירת וקיום התורה ויש בהם מדות טובות, יש לנו לדעת
שאלו וגם אלו דברי אלוקים חיים. לכן, במקום לחפש את המפריד יש לחפש את המאחד.
עלינו ללמוד ליקרם ולכבדם כשם שכבדו בית שמאי ובית הלל אלו את אלו.
וירא את הקיני, לפי שהיה קיני תקוע
אצל עמלק כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני
יתרו שנא' בהם תרעתים שמעתים סוכתים: איתן מושבך, תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו
ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל: כי אם יהיה לבער קין וגו', אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם כי אף שאם אתה
עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם, מה בכך: עד מה אשור תשבך, עד היכן הוא מגלה אותם
שמא לחלח ותבור אין זה טרוד מן העולם אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות: רש"י מגלה לנו את צורתו של המניפולטור – בלעם. זכרון
סלקטיבי. הוא זוכר שיתרו הי'ה עמו בעצה. מה יעץ יתרו. האם יעץ להשמיד את העם. לא.
הרי יתרו הוא זה שאמר להניח לעם ישראל. יתר על כן, כשיתרו ראה שאין דעתו מתקבלת, קם
ועזב את מצרים וחזר למדין. לכן, אמרו שבלעם כוחו בפיו. יסובב כל סיפור להנאתו
ולשימושו האישי. אבל, גם המניפולטור הגדול חייב להודות על האמת, יתרו שצאצאיו דבקו
בה' ובתורתו ניצלו מהשמדה. עד שהפכו להיות שמעתים – מארי דשמעתתא, תרעתים – תפילתם
מתקבל ברחמים וברצון כקול תרועת השופר, סוכתים – סוכין, מסתכלין ברוח הקודש.
ממילא, יש בהם אפשרות קיום לדורות. ההתחברות לעם ישראל על ידי ההתעצמות בתורת
ישראל, זה מה שקיים את בני הקיני – בני יונדב בן ריכב. זה גם סוד הקיום שלנו.
אוי מי יחיה משומו אל. ע"ד הפשט מן הגזרות האלה ששם אל בעולם על ידי מלך אשור,
שהרי הוא נצח את כל הגוים ובלבל כל האומות:
ועל דרך המדרש אוי מי יחיה משומו אל, על ישמעאל, שהרי בני קין מזרעו של ישמעאל
הם. ומה שאמר כי אם יהיה לבער קין כלומר כי אם יהיה קין לבער אש. ומה שנקרא זרע ישמעאל
קין, על שם שישבו באחוזת קין, וכן הוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין, והלא כל בני קין
נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזת קין נקראו בני קין וישיבתן מלכות אשור. אמר
בלעם, מכל שבעים לשון שברא הקב"ה בעולמו לא שם שמו אלא לישראל ולישמעאל, שנאמר
וקראת שמו ישמעאל, וכיון שהשוה הקב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, אוי מי יחיה
משמו אל, אוי מי יחיה בימיו, כך דרשו בפרקי רבי אליעזר: ואם תשכיל תמצא כי המקטרג הזה שבארץ רמז בפסוק זה
שם המקטרג הגדול שיש לישראל בשמים, והוא שר המדבר שרף מעופף ונפש גלגל מאדים, כי בעבור
שראה שנפל ממועצותיו ולא הועיל קטיגורו בכל נבואותיו לא במדת הדין ולא במדת רחמים על
כן וישת אל המדבר פניו, להעזר בו כנגד ישראל, ולכך התחיל לצעוק מי יחיה מגזרותיו, כלומר
מי יחיה בגלות עשו, ושני הווי"ן רמז לשנים עשר כנפיו, וזהו מבואר: וצים מיד כתים. אחר
שהזכיר שאשור ישבה הקיני אמר עתה שיבא עת שיעונה אשור ועבר, והטעם העברים שישבה אשור,
כי הכתים היו רודים על ישראל. וצים לשון רבים, מלשון וצי אדיר. וכתים מבני יון הוא,
ואפשר שהוא רמז למלכות ישמעאל הרשעה: ודעת
הרמב"ן ז"ל כתים הם רומים והיא מלכות אדום שהיא החיה הרביעית. והנה חתם נבואתו
זאת שהיא הרביעית באבדן כתים, היא רומי, והיא החיה הרביעית שהתנבא עליה דניאל עד די
קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא: הנה רבינו בחיי מביא אותנו לימינו. מי יחי'ה מכל מה שישמעאל מחולל. כאשר בעינינו
ראינו את "האביב של מדינות ערב", אשר הי'ה דומה ליום חמסין ארוך. עוד
רצח ועוד הפיכת שלטון. עד שראו במוחש שבעצם מה שנגזר והוא יהי'ה פרא אדם ידו בכל
ויד כל בו מתגשם ממש מול עינינו. מאידך, אומות העולם, גם אלו שמעיזים להקרא
"ידידי" עם ישראל, יושבים באפס עצה, ומשחקים לידיים של צמאי דם, חסרי
לב, כפויי טובה ושקרנים. לכן, עלינו לעשות כל מה שבידינו כדי להסיר מעלינו כל
קטרוג. שני פירושיו חד הם, מהגזרות שהקב"ה גוזר על עמו דרך יסורים הבאים
עלינו מקרב הישמעאלים יורשי דרכו של סנחריב. הלא בכל מקום שהם באים הם משנים סדרי
בראשית, מפיצים שנאה ומעוררים פחד ומשליטים טרור, רוצחים בדם קר וממציאים דרכים
אכזריות להרוג כדי להשיג מטרתם. שומה עלינו ללמוד מה כוחם כדי לבטלם. מה יש להם,
דבקות במטרה, עמידה על עקרונות וכל האמצעים כשרים להשיג את מבוקשם. כאשר נשוב
לעמוד על תורתינו באותה דבקות, נדע שזה סם חיינו, כמו הרצח שזה סם חייהם, נוכל
להם, לישמעאל ועשו גם יחד. כאשר נשכיל ליצור אומה אשר דבקה במסורתה והלכותיה. גאה
בשמירת שבת, גאה בקיום מצוות, גאה במידות טובות ואינה מסתירה ובושה יהדותה. אזי,
נחי'ה כעם קדוש לה' אלוקינו וידרוך כוכב מיעקב ויקום שבט מישראל, בביאת ינון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה