בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה, מחותנינו רבי יחיאל בן ר' משה
זצ"ל
הגאון הצדיק רבי אברהם חיים בן הרב ר' אליעזר הלוי זצוק"ל וידידי ורעי ר'
משה דוד זצ"ל בן יבלחט"א ר' נוריאל הי"ו
הספר אשר אנחנו פותחים השבוע נקרא
"תורת כהנים", כונו קיבלנו ברכה לפני מעמד הר סיני שנהי'ה ממלכת כהנים,
הגם שאיננו בני אהרן. זאת אומרת, שבספר הזה המפתח להגיע ליעד של ממלכת כהנים. הבה
נתבונן רק בפרשת ויקרא, כ"שמעק טבק" של הנהגת הכהונה, כדי שנבין את
העבודה המוטלת עלינו. אדם, ראשית לכל, להיות מענטש. אנושי, בעל מידות. חושב היטיב
לפני שמדבר. כי יקריב מכם, כאשר הוא מחליט להתקרב לעבודת השי"ת, עליו לדעת
שהוא יצטרך "להקריב" חלק של עצמו. יצטרך לוותר קצת על העולם הזה שלו.
דבר ראשון, מן הבהמה, מכל מה שהנפש הבהמית דורת ממנו, עליו להנמיך את הדרישות
וההנאות. זה לא אומר לא לאכול טוב או לישון טוב. אפשר ואפשר, אבל, לשם שמיים. כאשר
אכילתו הוא על דרך שהגוף יהי'ה בריא וחזק כדי ללמוד, להתפלל, לפרנס את משפחתו,
לגמול חסד ולקיים כל שאר המצוות, הרי הוא מיד נהי'ה קודש קדשים. כאשר הוא נח, ישן
או מסיר מתחים, כדי שיהי'ה מפוקס ללמוד יותר טוב, להתפלל יותר טוב ולהתמקד במצוות
יותר טוב, הרי שוב הוא מתקדש להיות קודש קדשים. קל, זה ממש לא קל. חובה, זה חובה
ממש. ונחזור למילה אדם, רש"י מלמדינו שאסור להקריב מן הגזל, ללמד את האדם שהוא
חייב להתרחק מכל כסף אשר אינו מאה אחוז כשר למהדרין. כמובן, כל מה שקשור לעבודה
זרה גם נאסר בעבודת הקרבנות, הרי יש לנו כעס וגאווה שהם תולדות של עבודה זרה, מהם
יש להתרחק כבורח מן האש. תמים, שפיו ולבו חייבים להיות שווים. זכר, חייבים לזכור התחייבויות
שהתחייבנו, לעשותם באופן של לכתחילה ולא רק בדיעבד. כל זה מלבד עוד מלא לימודים
שניתן ללמוד מכל קרבן ומכל עבודה. זה לא סוד שאנחנו נמצאים בערב בחירות. לנו יש
בחירה אחת ויחידה. ובחרת בחיים. נכון, יש כעת נסיון קשה ביותר, למרות שחלקים מציבור
שומרי התורה ומצוות מאוחדים, אבל חלק אינם. היצר דוחק כדי לסכסך, לדבר לשון הרע,
לעשות הרבה מחלוקת. אנחנו מצידינו חייבים להתעלות מכל זה, לעשות ככל אשר הורו ויורו
לנו חכמי וצדיקי הדור. אבל לזכור שאנחנו אמורים לעלות ולהתעלות מעבר לכל ענייני
המתבהמים למיניהם. כאשר נדבוק בזה כמו שצריך, יניח לנו השי"ת מכל אויבינו
מסביב וימחה את זכר עמלק ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.
ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד
לאמר, עקב ענוה יראת ה' עושר וכבוד וחיים: שלמה המלך ע"ה
הודיענו בפסוק הזה שבמדת הענוה יש כמה מעלות טובות נקשרות עמה, וע"ד הפשט באור
הכתוב כי השכר והתועלת המגיע מן הענוה בעוה"ז הוא ארבעה דברים והן יראה ועושר
וכבוד וחיים, כי מדת הענוה היא מדה גופנית בחברת הבריות והוא שיהיה האדם ביישן
וסבלן מכבד הבריות ומדבר בטובתן ויהיה שומע עלבונו ושותק, ומתוך המדה הזאת הגופנית
יעלה האדם למדת היראה שהיא מדה שכלית ויבא גם כן לידי עושר, כי בעל הענוה הוא שמח
בחלקו, וידוע כי הון עתק ימעט בעיני האדם עם הגאוה ויספיק לו מעט עם הענוה, וכיון
שהוא מסתפק במועט ואיננו מתאוה אל היתרונות והוא שמח בחלקו הנה זה עושר, וכמו
שדרשו רז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו, ויבא גם כן לידי כבוד כי כשהוא נמנע מהתאוות
והוא שפל רוח ושיספיק לו מה שעלה לחלקו הנה זה לו כבוד, והוא שכתוב ושפל רוח יתמוך
כבוד, וכתיב ולפני כבוד ענוה, כי מי שיש לו כבוד מדת הענוה קדמה לו כבר, ויבא לידי
חיים כי המתאוה אל היתרונות הנה הוא דואג כאשר לא יעשיר ולא יקום חילו כתאות נפשו
וחייו חיי צער על שלא השיג כל חפצו, והדאגה מקצרת החיים נמצא מצטער על עולם שאינו
שלו, אבל השמח בחלקו לא ידאג על מה שלא קנה וימלט מן הדאגה ויחיה חיי שלוה: רבינו
בחיי בא ללמדינו את יסוד היסודות של ההתקרבות להשי"ת. ראשית לכל, הא' זעירא
מלמדינו עד כמה חייבים לעבוד על מידת הענווה כדי לזכות לתורה ולקרבת השי"ת.
כעת מלבד זאת, הענווה היא המפתח לכל המידות הטובות. הענווה היא הסוד של חיים
שלווים וטובים. לא סתם נבחר משה רבינו, כי הוא באמת היה העניו מכל האדם. באמת שמח בחלקו.
רק על ידי היכולות הללו יכל להוריד את התורה מן השמיים ולהנגישה לעם ישראל. וע"ד
המדרש עקב ענוה יראת ה' מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה דכתיב
ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה', עשו מלת עקב מלשון עָקב ולמדנו מזה כי
מדת הענוה גדולה מן החכמה, כי היראה שהיא בראש החכמה הלא היא עקב לרגלי הענוה,
וידוע כי לכל מדה שבמדות יש שתי קצוות קצה ראשון וקצה אחרון, ועוד יש שלישי והוא
המצוע, ומדת הענוה היא ממוצעת כי היא אמצעית בין הקצה הראשון שהוא הגאוה והקצה
השני שהוא השפלות, והנה המצוע בכל המדות הוא הדבר הבינוני והטוב לאדם שיבור לו
ושיתנהג בו ושלא יטה לאחד מהקצוות שהוא דבר רע ומר, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה
פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכונו, כיון בזה להזהיר את האדם שידריך את עצמו במצוע ב'
הקצוות כלשון הפלס שהוא ממוצע בין שתי הכפות שוה בשוה ואינו יוצא לחוץ ואז יכונו
כל מדותיו כי הוא דרך הישר ללכת בו, וזה שהוסיף באור ואמר אל תט ימין ושמאל, כלומר
שילך באמצע ולא יטה לאחת מהקצוות, אבל במדת הענוה הוזהרנו בה שיטה האדם את עצמו אל
הקצה האחרון שהוא מדת השפלות ולא יבחר להשאר בדרך המצוע פן יתקרב לגבול הגאוה שהיא
המדה המגונה המזקת האדם והמטרדת אותו בגוף ובנפש מן החיים המקריים ומן החיים
הנצחיים, ועל זה אמרו ז"ל במוסרם מאד מאד הוי שפל רוח, וכפלו המלה באמרם מאד
מאד ללמד דעת את העם שיטה עצמו אל הקצה האחרון שהוא השפלות לפי שמדת הענוה מפוארה
ומעולה ומעלתה עצומה ומפורסמת לעין, לכך הזכיר דוד המלך ע"ה על עצמו לב נשבר
ונדכה, ואע"פ שהיה מלך גדול ונביא, וגדול שבשבעים זקנים וכענין שכתוב יושב בשבת
תחכמוני, הפליג על מדת הענוה וקרא עצמו לב נשבר ונדכה. וכן מצינו במשה רבינו
ע"ה שהיה ראש הנביאים כלם ולא שבחו הכתוב בשאר המדות העליונות שהיו בו רק
במדת הענוה והוא מה שאמר והאיש משה עניו מאד, והזכיר מאד לבאר כי משה רבינו
ע"ה לא רצה לעמוד על המצוע בלבד שהוא לשון ענו אבל הטה עצמו מן המצוע אל צד
השפלות ועל כן הזכיר מאד, ומכלל ענותנותו ושפלותו מה שמצינו שלא רצה לבא אל אהל
מועד בעוד שהיה האהל טמון ומכוסה בענן הכבוד כענין שכתוב ויכס הענן את אהל מועד וכבוד
ה' מלא את המשכן, ואע"פ שכבר נאמר לו מפי הגבורה ונועדתי לך שם ודברתי אתך
מעל הכפורת מבין שני הכרובים לא ערב את לבו לבא אל אהל מועד לא להתנבא בתוכו ולא
להתפלל ולהקריב קרבן עד שנתן לו הקב"ה רשות וקראו, וזהו שכתוב. ויקרא אל משה וידבר
ה' אליו מאהל מועד לאמר: רבינו בחיי מסכם לנו מה הסוד של חיי
תורה. חיים קרובים להקב"ה. הנה, הקב"ה ברא את האדם עם כל מיני מידות.
משימתו בעולם לתקן ולשפר את המידות. כל מעשה הקרבנות, כל חומש ויקרא זה הדרכה כדי
לתקן את כל המידות. לכן, צריכים ללמוד את העניין בעומק. כי רק על ידי המפתח של
ענווה ניתן להגיע למדרגות אשר הקב"ה נתן אפשרות לכל יהודי להגיע אם רק ידבוק
בכל ענייניו בקודשא בריך הוא ושכינתי'ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה