יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

מחודדין בפיך - פרשת נצבים

בס"ד                          
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל ידידי רבי אריה דוד בן ר' פישל ז"ל

הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם זצ"ל

נצבים היום, צדיקים היו אומרים שהמדובר בראש השנה. בראש השנה מתיצבים לפני הקב"ה לחדש את הברית. להתחדש בשנה טובה. עלינו לדעת, שהתנאי של חידוש הברית, זה נצבים כולכם. באחדות. באהבת ישראל. בראיית מעלת כל יהודי באשר הוא שם. לדעת שאנחנו חייבים להיות ערבים זה לזה. מתוקים זה לזה. באופן הזה, הקב"ה בוחר לנו בחיים. כאשר אנחנו בוחרים בטוב. להיום טובים זה לזה. זאת השבת האחרונה של השנה, בידינו שזו תהיה השבת הנפלאה ביותר. הבה לא נפספס זאת. נבחר בחיים ונזכה לשנה טובה ומתוקה.

ומל ה' אלהיך את לבבך. זהו שאמרו (שבת קד.) הבא לטהר מסייעין אותו, מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך והוא יעזור אותך. ונראה מן הכתובים ענין זה שאומר, כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב, ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל. והיא המילה הנזכרת כאן. כי החמדה והתאוה ערלה ללב, ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו, כמו שפירשתי בסדר בראשית (ב ט): וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה (לא ל- לב), הנה ימים באים נאם ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם וגו', כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי. ולכך אמר עוד (שם פסוקים לב לג) והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, ובידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וצריכים ללמד אותם, אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי: וכן נאמר ביחזקאל (לו כו כז) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו, והלב החדש ירמוז לטבעו, והרוח לחפץ ולרצון. וזהו שאמרו רבותינו (שבת קנא:) והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב א), אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ, אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ: דברי הרמב"ן מאירים עינינו ומעוררים אותנו באחרית שנה "צו אריין כאפען" לתפוס ולהשיג כל מה שאפשר. הנה, אנחנו נמצאים בעולם העשי'ה. כאן אנחנו משקיעים. כאן אנחנו בונים את עולם העתיד. כמה שיותר נשקיע במעשה המצוות, לקיימם בכל לבבינו ונפשינו, כן ייטיב לנו באחריתינו. והבחירה בידינו. ועיקר העבודה הוא לטהר לבבינו לעבדו באמת. כאשר נדע ונפנים זאת, ודאי נקרב את הזמן שהקב"ה יברא לנו לב חדש, לב טהור ללא יצרים אפלים. לב חומד רק עבודת השי"ת.

למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך, ואמרתי שתבחר בחיים לא כעובד על מנת לקבל פרס, אבל אמרתי שתבחר מה שהוא חיים באמת בלבד למען תחפוץ בחיי שעה לזה התכלית בלבד שתאהב את ה' אלהיך בהכירך טובו עם רב גדלו: הספורנו מבאר לנו, מהו בחירה בחיים. בחירה בחי החיים. בחירה בתורת חיים. בחירה בנצח ישראל. רק חיים כאלו הם חיים שיש בהם חפץ. רק חיים כאלו הם חיים שמותר לנו להתפלל עליהם. חיים של אהבת השי"ת לימוד וקיום תורה ומצוות ומעשים טובים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה