יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

מחודדין בפיך - פרשת שופטים

בס"ד                          
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל

הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם זצ"ל

ושפטו את העם משפט צדק. מהו משפט צדק. לכאורה עלינו ללמוד מחז"ל. בצדק תשפוט את עמיתך, אומרים חז"ל בסיפרא, הוי דן את כל האדם לכף זכות. הוי אומר, כל עוד אשר ביכולתך לדון את מה או מי שעומד לפניך לכף זכות אתה רשאי לדון אותו. ברגע שאיבדת את האפשרות לדון לכף זכות, אסור לך לדון אותו. אנחנו נמצאים בימי חודש הרחמים והסליחות. כל אחד מחפש משהו לזכות. הרה"ק מאלכסנדר זצוק"ל כותב בספרו "ישמח ישראל" שזה הזמן ללמוד את הפרק הראשון מספר תומר דבורה. ללמוד איך לדבוק בדרכי השי"ת. זה אמור ללמדינו ולהדריכנו באורחות יושר למשך כל השנה כולה, קל וחומר בימים אלו. מתוך הלימוד הנ"ל, ודאי ילמדו באר היטיב איך לדון לכף זכות. גם כאשר זה נוגד את השכל הישר וההגיון. גם כשזה אחוז אפסי. למעשה, כל אחד דן את עצמו לכף זכות עשרות פעמים ביום. הבעי'ה היא כאשר עלינו לדון את זולתינו לכף זכות. שם, לפעמים אפילו אין טפטפת של זכות. במדרש תנחומא על פרשת משפטים נאמר, רבי אליעזר אומר, אם יש דין למטה, אם אנחנו מטפלים בעניינים הדורשים טיפול כאן, על ידי בית דין של מטה, אזי אין דין למעלה, בית דין של מעלה סומך על הנעשה. הנה, ההכנה הראוי'ה ליום הדין, לזכות בדין, זה על ידי עשיית דין למטה. לדון לכף זכות. משפט צדק. ברגע שאנחנו ננהג כן, הקב"ה גם ידון אותנו לכף זכות ונזכה שהשנה נעלה מבור גלותינו ויושיענו למען שמו באהבה.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. פירש"י אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל כו נראה שדקדק זה מדלא קאמר לא תסור ימין ושמאל מן הדבר ומדקאמר ימין ושמאל אחר אשר יגידו לך ש"מ שהכי קאמר אע"פ שכפי האמת אינו ימין ושמאל זולת מה שהם יגידו לך שהוא ימין ושמאל ובטעם דבר זה נתקשו המפרשים ונתנו טעמים רבים שנין דין מן דין: וכפי האמת אין אני רואה שום קושי בדבר כי כבר אמרו רז"ל שמא יאמר אדם הואיל והללו מטהרין והללו מטמאין הללו אוסרין והללו מתירין היאך אני למד תורה מעתה ת"ל נתנו מרועה אחד כלן אל אחד נתנן כו וקשה הלא הדרא קושיא לדוכתה וסוף סוף היאך אני למד תורה אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו וכמה פנים לטמאו ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להפך והוא הדין בדבר מותר ואסור וכשר ופסול ומטעם זה אמרו רז"ל שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום עת לעשות לה הפרו תורתך אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההפך אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה והרי הוא מחויב לטהרו מטעם סמוך עת לעשות לה למיעוט סברות הנוטין אל ההפך ואתרע רובא דכנגדו ואם ב"ד שלמטה פוסקים טהור על דבר שהוא טמא מן התורה הואיל שיש סברות גם לטהרו סמוך רובא של ב"ד שלמטה שהסכימו לטהרו אל מיעוט סברות שיש לו בלאו הכי לטהרו ואתרע רובא של טומאה כי נתן ה כח גם לבית דין שלמטה לעשות סברות לכאן ולכאן ונתרבו הסברות הנוטין לצד טהרה וע"כ יפה אמרו רז"ל עשה אזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי א"א לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד: ואם נפשך לומר שאמרו זה על הדינין שאין לדיין כ"א מה שעיניו רואות כמ"ש ועמכם בדבר משפט והוא קאי על מ"ש למעלה בין דין לדין כי הכל לפי ראות עיני הדיין אז הדבר מבואר מעצמו כי בידו לדון על פי אומד דעתו כמ"ש אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם ואמר שפטו על שלשתן ובשעריכם לשון שיעור כי שלשתן צריכין השערה שכלית ואומד הדעת לפי הזמן והמקום והענין כי לפעמים צריך לשנות האמת מפני השלום וכיוצא וכן השלום אינו טוב לעצמו בכ"מ כי כנוס לרשעים רע להם ורע לעולם וכן המשפט צריך שיעור ואומד הדעת בדרך שנתבאר: דברי הכלי יקר מאירים כשמש בצהריים. יסוד היסודות של הלימוד, הוא החלק האנושי. ההבנה האישית. לדעת שהקב"ה נתן ללמוד וללמד בשבעים פנים. לאחר כל הדרשות והפילפולים, יש לחתור לאמיתה של תורה. ללא עיון, לא יגיעו לאמיתה. חז"ל למדונו, אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. ממילא, רק אחרי שידע לטהר שרץ בק"ן טעמים, יידע אמיתה של תורה, ששרץ טמא ומטמא. רק על ידי פלפול התלמידים ןעיון התלמוד מגיעים לאמיתה של תורה. רק מי שיודע מה "השעה" ידע מתי הוא עת לעשות לה'. אלו הכוחות הנדרשים למוסרי התורה.

תמים תהיה עם ה', פירוש לפי שצוה עליו בסמוך לבל יעונן ויכשף ולבל ישאל באוב וגו', אמר תמים וגו', פירוש כלום טעם כל הדברים הוא לדעת העתידות, ולהתנהל (על) [כאשר] יורו ולתקן החסרון, כאשר יוכל עשות, ואם תהיה עם ה' תמים תהיה לא יחסר לך דבר, ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה וזה לך האות אברהם שהתהלך לפני ה', הגם שהראה המזל עליו שלא יוליד נתהפך וילד, וכפי זה תיבת תהיה נמשכת למעלה ולמטה, על זה הדרך תמים תהיה אם תהיה עם ה', או על זה הדרך תמים תהיה כשאתה עם ה' אלהיך: האור החיים הקדוש בא ללמדינו תמימות מה היא. גם בדורינו, יש מיני מעוננים ומכשפים או סתם מאחזי עיניים מגידי עתידות תאבי בצע. האור החיים הקדוש אומר, קוה אל ה'. לא למגידי עתידות. הפך בתורה והפך בה דכולי'ה בה. כי הלומד תורה, תמים עם ה'. וכאשר נקוה ונתפלל לה', אזי עוז בטחונינו יביא עלינו דברי נעים זמירות ישראל, טוב ה' לכל וכדברי המגילה, טוב ה' לקוו.

ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה. פירשו המפרשים ז"ל כי חיי האדם ומזונו הוא עץ השדה, וכענין שכתוב (דברים כד) כי נפש הוא חובל, ועל כן אנכי מצוך שלא תשחיתהו כי ברכה בו. ולפי דעתי כי האדם נמשך אל לא תכרות ובאור הכתוב כי לא האדם עץ השדה שיבא מפניך במצור כמו האדם, ואין מפעולות עם חכם ונבון להשחית הדבר הראוי ללא תועלת, ולכך אין לך להוציא כח בזה לכרות עץ השדה אלא שתשמור מהשחית אותו ומהזיקו ותקח ממנו התועלת, זהו כי ממנו תאכל, ואם אתה משחיתו נמצאת מזיק ומפסיד התועלת. ודרשו רז"ל, כי ממנו תאכל, אם ראית תלמיד חכם הגון, ממנו תאכל ואותו לא תכרות, ואם לאו, אותו תשחית וכרת: רבינו בחיי מלמדינו תורת האדם. ראשית לכל, הוא דומה לעץ. יש צורך לטפל בו. לגזום ענפים יבשים. להרחיק שרשים רעים, קוץ ודרדר. יש להשקותו, יש להשפיע עליו שמש במדה. לדאוג לצל בימי שרב. הוי אומר, יש לטפל בו ביעילות וביסודיות. כן הדבר בדברי תורה. צריכים ללמוד מעץ החיים ומעץ הדעת טוב ורע. מתי עת להרחיק ומתי לקרב. מתי לקצור ומתי לנטוע. מה לקיים ומה להשחית.

כפר לעמך ישראל, מכאן שכל ישראל ערבין זה לזה, כפר לעמך ישראל אשר פדית, ר"ת בגימטריא זה הכהנים: רבינו בעל הטורים מחדש לנו, מדוע הכהנים הם שיוצאים מחוץ לעיר בעבודת עגלה הערופה, כי הם הערבים של ישראל לפני הקב"ה. לכן, הם גם מדגישים, לעמך ישראל, כי אם כל אחד ואחד הי'ה עושה את המוטל עליו לעשות, יהודי הנהרג כאן בשדה מחוץ לעיר, עדיין הי'ה נמנה בין החיים. אי לכך, הקב"ה מקפיד שנדע לייקר נפשו של כל יהודי ולא נפקירו בשום זמן ומקום. לא משנה מה הקושי. אם ניקח אחריות לעשות המוטל עלינו, נחזור להיות ערבים זה בזה, ממילא, יכופר לנו ולאדמתינו ויקויים בנו נבואת ההפטרה, רגלי מבשר משמיע שלום, משמיע ישועה, אומר לציון מלך אלוקייך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה