בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה, מחותנינו רבי יחיאל בן ר' משה
זצ"ל
הגאון הצדיק רבי אברהם חיים בן הרב ר' אליעזר הלוי זצוק"ל ומחותנינו ר' יעקב
בן ר' יהושע ז"ל
נצבים היום. כאשר נתבונן בפרשה הדי
קצרה שאנחנו קוראים בשבת האחרונה של השנה, יש כמה וכמה עניינים אשר אנחנו צריכים
לסדר. ראשית, נצבים כולכם, בס"ד מרובה, יש אחדות יפה בין קהל שומרי התורה
והמצוות אשר זה עידן ועידנים לא הי'ה. אבל, יש בתוכינו "חוטבי עצים ושואבי מים",
אשר הם לא עברו בברית ה' ובאלתו ומוכנים בכל רגע נתון להסיר את קדושת ארץ ישראל.
נכון, יהדות רוסי'ה יקרה לליבנו. יש הרבה ארגוני קירוב אשר עשו המון לקרב את
היהודים שביניהם. דא עקא היגיעו ביניהם הרבה שאינם יהודים. במקום לדאוג שהם לא
יתערבו בעם ישראל קמו חוכמולוגים למיניהם וניסו לעשות גיור בסיטונאות. היוצא מכל
זה, שיותר מאי פעם בעבר, קדושת עם הנצח נמצאת בסכנה. שבת קודש נמצא בסכנה. הם
מדברים עברית ורוצים זכויות. מילאו את ארץ ישראל במסעדות טריפה לאורכה ולרוחבה.
בעוד אנחנו יושבים בתוך מבצרי התורה שלנו המוגנים והשמורים, כל מי שיוצא החוצה
להביא טרף ביתו נגלה לעיניו המצב החמור והירוד במלוא הכאב. הקב"ה רוצה לא רק
שנשמור על גבולות ארץ ישראל הפיזיים. הוא רוצה שנשמור על קדושת גבולותיה. צניעות,
קדושה ושבת קודש. עלינו להתעורר. להתחיל לדאוג להפיץ את מתיקות התורה, שאחינו הישראלים
החילוניים אשר טרם נטמעו ונטמאו בגויים ידעו להזהר. יתרחקו מן הסכנה. לא יטמעו
בגויים. זה המינימום המוטל עלינו. ברגע שנתמסר לכך כדבעי, אזי יקויים בנו למהדרין
את הסיפא של הפרשה. אחרי שנבחר בחיים, הקב"ה ימול את לבבינו ואת לבב זרעינו
כדי שתהי'ה לנו אהבת השי"ת כדבעי. וישיב את שבותינו וירחמינו ויקבצינו מן
הגוים אשר הדיחונו שמה. כאשר כולנו שוש נשוש בה', ובחסדי השי"ת נזכיר תהילות
השי"ת, אזי באהבתו ובחמלתו יטול אותנו וינשא אותנו כימי עולם בעיר הקודש
ירושלים ובבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
ומל ה' אלהיך את לבבך. זהו שאמרו הבא לטהר מסייעין אותו, מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך והוא יעזור אותך. ונראה מן הכתובים ענין זה שאומר, כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן,
כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב, ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל. והיא המילה הנזכרת כאן.
כי החמדה והתאוה ערלה ללב,
ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו, כמו שפירשתי בסדר בראשית:
וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה,
הנה ימים באים נאם ה'
וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם וגו', כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי. ולכך אמר עוד והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם,
ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם,
ובידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וצריכים ללמד אותם, אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי: וכן נאמר ביחזקאל ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו, והלב החדש ירמוז לטבעו,
והרוח לחפץ ולרצון. וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ,
אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי,
ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ: דברי הרמב"ן מאירים עינינו ומעוררים אותנו באחרית
שנה "צו אריין כאפען" לתפוס ולהשיג כל מה שאפשר. הנה, אנחנו נמצאים
בעולם העשי'ה. כאן אנחנו משקיעים. כאן אנחנו בונים את עולם העתיד. כמה שיותר נשקיע
במעשה המצוות, לקיימם בכל לבבינו ונפשינו, כן ייטיב לנו באחריתינו. והבחירה
בידינו. ועיקר העבודה הוא לטהר לבבינו לעבדו באמת. כאשר נדע ונפנים זאת, ודאי נקרב
את הזמן שהקב"ה יברא לנו לב חדש, לב טהור ללא יצרים אפלים. לב חומד רק עבודת
השי"ת.
למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את
ה' אלהיך, ואמרתי שתבחר בחיים לא כעובד על מנת לקבל פרס, אבל אמרתי שתבחר מה שהוא חיים באמת בלבד למען תחפוץ בחיי שעה לזה התכלית בלבד שתאהב את ה' אלהיך בהכירך טובו עם רב גדלו: הספורנו
מבאר לנו, מהו בחירה בחיים. בחירה בחי החיים. בחירה בתורת חיים. בחירה בנצח ישראל.
רק חיים כאלו הם חיים שיש בהם חפץ. רק חיים כאלו הם חיים שמותר לנו להתפלל עליהם.
חיים של אהבת השי"ת לימוד וקיום תורה ומצוות ומעשים טובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה