בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה, מחותנינו רבי יחיאל בן ר' משה
זצ"ל
הגאון הצדיק רבי אברהם חיים בן הרב ר' אליעזר הלוי זצוק"ל וידידי ורעי ר'
משה דוד זצ"ל בן יבלחט"א ר' נוריאל הי"ו
זה לעומת זה. נקהלו על אהרון לחטא.
ויקהל משה למצווה. הקב"ה צווה למשה להקהיל את עם ישראל, לאחד ביניהם, כי בעצם
השראת השכינה המעולה זה לא על ידי משכן או בית מקדש אלא על ידי אחדות. האחדות
המושלמת היא בשבת, מאי דאיקרי שבת שלום ומבורך. כעת, כאשר עם ישראל היו באחד
מהמצבים המעולים שבהם והראי'ה שתוך יומיים הביאו את כל מה שהיה נדרש לשם עבודת
והקמת המשכן. היתה התרוממות רוח והתלהבות. הם היו חדורי קדושה. חדורי אמונה
ומוטיבציה כדי שהקב"ה ישרה שכינתו בתוכם מה שיותר מהר. היה ברור שלמדו מהטעות
החמורה שעשו את העגל. לכן, כעת יש להם להוכיח את עצמם. לא קל להוכיח את עצמינו.
מידי הרבה פעמים נכשלנו. והנה, כעת, על סף חודש אדר שני, לקראת קבלת התורה באהבה,
זמן לנו הקב"ה שוב את הנסיון הגדול של אש המחלוקת, לקראת הבחירות. כדאי להתאמץ
בכל המאמצים האפשריים, שלא יבער אש המחלוקת במחוזותינו ביום השבת. לא שבאמצע השבוע
כדאי שנתווכח, אבל ההכרח לא יגונה. חייבים להגדיל את הנציגים של שומרי תורה ומצוות
כדי שכל ההשגים אשר הישיגו עד כה יישארו בסייעתא דשמיא ובעזרת השי"ת. אבל,
בשבת קודש, לא תבערו אש. נייחד את עצמינו לתורה ולתפילה. לקדש שם שמיים ולקדש את
השבת. נזכור ששבת נתנה לנו בהקהל כדי שנהיה ונשמור על האחדות. כמה שיותר נשקיע
בשמירת האחדות בין כל גווני שומרי תורה ומצוות, כמה שיותר נפעל כדי שירבו שומרי השבת
קודש, כך ייטיב לנו. הקב"ה ממתין להיטיב לנו ולהחזירנו למכון קדשו בהקהלת כל
עדת בני ישראל. הוא רק ממתין שנענה לקריאה. הבה נתחזק כולנו במידת אהבת ישראל שאכן
תהיה לכולנו שבת של שלום ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים ושיקויים בנו מה שאומרים ביוצרות אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונישא, ובצדק הגה ערך כי תשא, ברכינו בשלום א-ל רם ונישא.
כל העושה בו מלאכה יומת. וסמיך
ליה לא תבערו אש בכל מושבותיכם, יתכן לפרש כי כתובים אלה להזהיר על המלאכה ולאסור אותה
בשבת, אמר תחלה כל העושה בו מלאכה יומת כלומר מלאכת המשכן, ועל זה לא אמר כל מלאכה
כמשפט התורה והכתובים בענין השבת, ואחר כן הזכיר והזהיר לדורות לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת והוא כאלו אמר לא תעשו כל מלאכה בכל מושבותיכם וכלל כל המלאכות במלאכת
אש כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע"י האש כי האש סבתם
ועקרם, ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת שהוא תחלת היתר המלאכות
לברך על האש בורא מאורי האש לפי שהאש תחלת המלאכות במעשה בראשית וכענין שכתוב ביום
ראשון ויהי אור, והנה ד' ברכות ההבדלה רשומות שם לכל משכיל, ברכת היין רמוזה היא בפסוק
בראשית במלת הארץ שהוא הגן וגפן בגן והוא היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית,
ברכת עצי בשמים רמוזה במלת ורוח אלהים כי הריח באמצעות הרוח והוא האויר שישאף האדם
האויר ויכניס אותו בחוטמו, ועוד ממה שידוע כי הרוחות מניעות הריח, מאורי האש נאמר
יהי אור, המבדיל בין קדש לחול שנאמר ויבדל אלהים בין האור ובין החשך והבן זה: רבינו
בחיי בא להבהיר לנו מעלת האש. הקב"ה השתמש באש כבר ביום הראשון של הבריאה.
האש יש לה תכונה של לאחד ואו לשרוף. אי לכך ואשר על כן יש להשתמש באש בשכל
ובזהירות. יש להבין את מעלתה ולהשתמש בהם ולדעת את מגרעותיה ולהשתמש בה בזהירות
הנדרשת. כשם שנאמר, כי ה' באש הצת, ובאש אתה עתיד לבנותה.
ששת ימים תעשה, טעם
זכרון עשיית מלאכה בימי החול, אולי שיכוין לומר שאם יהיה יום שביעי קודש תעשה
המלאכה הצריכה לך בששת ימים: או ירצה הכתוב לאסור מלאכת שבת בין על ידי עצמו בין
על ידי גוי, והוא אומרו ששת ימים תעשה בציר"י תחת התי"ו, פירוש תהיה נעשית,
אבל ביום השביעי אפילו על ידי אחרים אין לך לעשות, וזה כהאומר אמירה לגוי אסורה
דבר תורה: וטעם אומרו ששת ולא אמר בששת, כדי שלא תטעה כי יש מצוה בעשיית מלאכה
בהם, עוד ירמוז כי לא יקומו ששת ימים במלאכתן אשר הכינם ה' לעשות אלא אם יום
השביעי יהיה לכם קדש, אבל אם לא ישמרו שבת לא יהיו הששת ימים, כי שבת הוא נפש קיום
העולם, וכמו שהקדמנו בפרשת בראשית בפירוש פסוק וינח ביום השביעי, יעויין שם: האור
החיים הקדוש מלמד אותנו כמה כללים יסודיים לגבי שמירת שבת
קודש איך שזה ממש משפיע על כל ימי חיינו. האמת, אנחנו כולנו חיים רק בזכות שבת
קודש אשר הגנה על אדם הראשון. ממילא אנו חבים לשבת קודש את כל חיינו. אי לכך, היא
ראויה ביותר שניתן לה את כל הכבוד הראוי לה. לכן, כמה שיותר נשמור שבת, כך נצליח
יותר במעשינו בששת ימי המעשה. והנה החידוש העצום, המלאכה חייבת לשבות לגמרי בשבת
קודש. לא שום אמירה לנכרי או כיוצא בזה. שבת שבתון. סגירה מוחלטת של כל העסקים. רק
על ידי שבתון מוחלט מובטחת הברכה.
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת הוציא
הבערה מן הכלל או כדי להתיר הבערה במקדש ולומר דווקא בכל מושבותיכם לא תבערו אבל
במקדש מותר להבעיר או כדי שלא נאמר כשם שאסר לנו כל מלאכת הבית שלנו גם
בבהמ"ק כמו כן מה שמותר בבהמ"ק מותר גם בבית קמ"ל לא תבערו בנה אב
על כל המלאכות של משכן אע"פ שמותרים שם מ"מ הם אסורים בכל מושבותיכם: ועל
צד הרמז ירמוז כאן אל העונש של מחללי שבת כדאיתא אמר רב אין דליקה מצויה אלא במקום
חילול שבת שנאמר אם לא תשמעו לי לקדש את יום השבת וגו והצתי אש בשעריה ואכלה
ארמנות ירושלים ולא תכבה אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה
פירש"י היינו בשבת וזה"ש כאן כל העושה בו מלאכה יומת ואמר לא תבערו אש
לא תגרמו לכם ע"י שלא תשמרו את השבת כראוי שתבער האש בכל מושבותיכם בבתים ספונים
שלכם ביום השבת בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה עיין כ"ז בעוללות אפרים מאמר
רס"ט: הכלי יקר מלמדינו איך להבין את הפסוק בעניין ההבערה. נאמר
במפורש בכל מושבותיכם. אם כן, זה בא ללמדינו שבמקום שאינו נחשב מושבותינו, דהיינו
בבית המקדש מקום מושב השכינה הקדושה, שם לא נאסרה ההבערה בשבת, לצורך אותם קרבנות,
הקטורת והדלקת המנורה. כנ"ל לכל שאר מלאכות השבת שאינם ניתרים במושבותינו
אפילו אם הותרו בבית המקדש. כמו כן הפסוק בא ללמד על חומרת העונש של מי שמחלל את
האות בינינו לבין הקב"ה. אמנם, כאשר יהודי מחלל שבת במזיד עם עדים והתראה
עונשו סקילה, כאשר מחללים שבת ללא עדים והתראה, העונש זה כליון על ידי שריפה. זה
לא סוד מה היתה רמת שמירת השבת בהרבה מערי אירופה המזרחית לפני השואה האיומה. (לא
ששבת קודש היה החטא היחידי, אבל חילול שבת נטל חלק מרכזי אצל פורקי העול למיניהם,
הסוציאליסטים, האידישיסטים (בונדיסטים) והקומוניסטים. האש בערה בם. מי ששואל איפה
הקב"ה היה, הוא היה שם באש. לבער את מבעירי האש בשבת קודש. זה בא ללמדינו עד
כמה יש להשקיע בלימוד הלכות שבת שהם כהררים התלויים בשערה, להתמסר להפצת הלימוד
כדי להרבות חיילים לצבא שומרי השבת. כי הקב"ה אשר באש הצית, באש עתיד להחזיר
לנו את בית המקדש, כאשר שוב נשמור כולנו את השבת כהלכתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה