בס"ד
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב
בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל ידידי רבי אריה דוד בן ר' פישל ז"ל
הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם
זצ"ל
ההבדל המהותי בין אברהם אבינו לנח מתחיל בריש הפרשה. לך לך.
אל תשב. עשה משהו. תקום, תלך, תשפיע. אברהם אבינו קלט, אם ישב על שמריו, שום דבר
לא יקרה. כדי שהעולם יכיר במלכותו של השי"ת, יש לקום ולנדוד ולהפיץ את
האמונה. מורי ורבותי, ידידיי ורעיי, יש צמאון אדיר בחוץ. דברי הנביא עמוס זועקים
מכל אבן, לבינה וכפיס. יש רעב וצמא לשמוע את דבר השי"ת. אסור לנו להכנס לתוך
בית הצב – חומט ולומר, אני את נפשי הצלתי. הקב"ה זועק אילינו, עוררו את עמי.
הדליקו מדורה של אהבת השי"ת. של עבודת השי"ת. של לימוד תורה. של קיום
מצוות. זה המסר. תעשה מה שביכולתך. אברהם אבינו יכל לשבת בחיבוק ידיים ולא להציל
את לוט. אם הוא היה מחליט לשבת ולא לעשות, היינו מפסידים, את מלך המשיח. נכון, לוט
ירד מהדרך, עשה מעשים אשר לא ייעשו, אבל על פי חשבונותיו של הקב"ה מתוך
העניין הזה, ודווקא כך, יוצא אורו של משיח. זה המסר. זה לא הזמן לשבת בחיבוק
ידיים. זה לא הזמן לומר, הרוצה את הרב ילך אליו. זה לא הזמן לומר הרי תורה אינה
מונחת יותר בקרן זוית, יש המון ישיבות, ממילא מי שבאמת רוצה, מעצמו יבוא לישיבה.
נדע ברור, מי שלא טעם ממעינה של תורה, ממתיקות התורה, מעצמו, אין הרבה סיכויים
שיבוא לטעום. עלינו לקרבם אל הבאר. זה הזמן לקום ולהשפיע. כל אחד ואחד כפי הכוחות
שלו. ברגע שהקב"ה יראה שאנחנו מפיצים אורו בכל פינות תבל, הקב"ה ישפיע
עלינו ממרום אור שבעת הימים ויקיים את סוף ההבטחה שהבטיח לאברהם אבינו בפרשתינו
לתת לנו את ארץ הקיני, הקניזי והקדמוני.
ויקרא בשם ה'. על דרך הפשט
לשון הכרזה ופרסום, כענין שכתוב (משלי כ) יקרא איש חסדו. (תהלים קטז) ובשם ה' אקרא.
(בראשית מא) ויקראו לפניו אברך. וענינו שהיה מפרסם אלהותו של הקב"ה, ועוד יכלול
לשון תפלה, כענין שכתוב (תהלים ל) אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן, כי התפלה לרחמים והתחנה
למדת הדין. וכן תרגם אונקלוס וצלי בשמא דה', והוא השם הגדול: ועל דרך המדרש הוא מלשון
(תהלים קד) המקרה במים עליותיו, כאדם המחזק את התקרה כדי שיהיו בטוחים תחתיה, כן אברהם
היה מחזק האמונה בלבות הבריות והיה מבטיחם שיזכו לחיי העוה"ב: דברי
רבינו בחיי קילורין לעיניים. הנה, חז"ל למדונו, מעשה אבות סימן לבנים. צדיקי
הדורות למדונו, שהקריאה בתורה מעוררת הזמן, היינו, שזה הזמן ללכת בדרכו של אברהם
אבינו, מעיר לעיר, משכונה לשכונה כדי לפרסם את דבר השי"ת. כמובן, כמובן,
להתפלל לפני ואחרי לסייעתא דשמיא. כשם שרבינו בחיי מסביר שיש בעניין ויקרא שני
מובנים. מובן של פירסום ומובן של תפילה. אבל, הוא מוסיף גם את המדרשו. לא רק
שאברהם אבינו לקח על עצמו עניין של הפירסום. אלא, הוא הוסיף לחזק ולתחזק את העניין
כדי שאמונה הזאת שהוא נוטע בלבבות תישאר שם. הוי אומר, לא די בסלוגן או שורה
קליטה, יש כאן המון עבודת שטח.
ויברכהו ויאמר, צריך לדעת
אם הברכה שברכו היא המוזכרת בענין ברוך אברם א"כ לא היה צריך לומר ויברכהו, ורואני
מאומרו ברוך אברם שברכו, עוד היה לו לומר ויברכהו לאמר ברוך וגו', על דרך אומרו (להלן
מח כ) ויברכם ביום ההוא לאמר וגו': אכן הכוונה היא כי מתחילה ברך אברהם פירוש ברכה
הנוגעת לו שלא יפול ביד אויביו, ויישר חיליה שהם ברכות הגופניות, ואח"כ אומר ענין
אחר לצד עילאה ימלל ברוך אברם וברכתו תהיה לאל עליון שהוא יעבוד האל ושבאמצעותו יהיה
האל קונה שמים וארץ, וכך היה שבאמצעות אברהם נתן ה' חיי עולם לבניו ונתקיימו שמים וארץ,
וכאומרם ז"ל (תנחומא בראשית א) שתנאי התנה ה' עם מעשה בראשית וגו', וכאומרם (שבת
פח,) בפסוק הארץ יראה וגו' (תהלים עו ט), הרי כי לולי אברהם אין לה' קנין שמים וארץ
והבן: עוד ירצה על זה הדרך ויברכהו וגו', להגיד בא כי ב' ברכות האמורות בדבריו הם ברכות
הנוגעים לאברהם, ואפילו ברכה שאמר ברוך אל עליון אשר מגן היא ברכת אברהם כשמתברך ה'
באמצעותו אשר מגן וגו', ולעולם לא ברך אלא ברכות האמורים בענין: הנה, האור
החיים הקדוש רוצה להבינינו בינה. אין מילה מיותרת בתורה. ומה שניתן להבין על ידי
הכתוב בעצמו, מחוייבים להבין לבד. ראשית לכל, יש לנו לדעת שיש כאן גבורה עילאית
מצד שם לברך את אברהם כאשר שב מן המלחמה שבו נהרגו מצאצאיו. אלא, כאשר שם ראה
שצאצאיו מתחברים עם נמרוד, וראה את הצאצא של נמרוד, אליעזר, מתחבר לאברהם, אזי
הבין שם איזה תפקיד אברהם לקח על עצמו. הוא הבין מדוע אברהם יוצא למלחמה. לא רק
להציל את לוט בן אחיו. לא רק לשם הנגיעה האישית. נהפוך הוא. אברהם יצא למלחמה
להרבות כבוד שמים. לכן, הוא ברך את אברהם אבינו בברכה כפולה ומכופלת. ראשית לכל,
שיזכה באמת להרבות כבוד שמים ולהכניס כמה שיותר נפשות תחת כנפי השכינה. וזה יבוא
על ידי שלא יפול גופנית בצד אויביו, ממילא יבואו עוד ועוד אנשים להכיר באמונת
הבורא יתברך שמו.
אני הנה בריתי אתך, לשון הנה
מורה על דבר המצוי כבר וי"ל כבר בריתי מצוי בך והאמת כן הוא כי סתם מילה חיצונית
זו היא לתכלית נכבד והוא שממנה יוקח מופת על מילת ערלת הלב וטהרתו ובלי ספק שקודם סתם
מילה כבר היה לאברהם לב טהור ונמול ע"כ א"ל הש"י יודע אני בך שכבר הנה
בריתי אתך כי טהור לב אתה אמנם לפי שעכשיו אני רוצה לעשותך אב המון לכל גוים צריך אני
ליתן פתחון פה לכל באי עולם למה אני ממנה אותך אב המון גוים וזהו לפרסם מעלתך וטוהר
לבבך נגד עיני כל העמים ע"י מילה חיצונית זו המעידה על טהרת הלב למען ידעו דורותיכם
כי בדין עשיתיך אב המון גוים ז"ש והקימותי את בריתי ביני וביניך ר"ל אותו
ברית לבבי פנימי אשר היה כבר כמוס ביני וביניך ולא ידעו בו כל באי עולם הנה עכשיו הקמותי
דגל נס הברית ההוא למען ידעו בו כל באי עולם וזה שאמר לברית עולם ר"ל אותו ברית
שהיה ביני ובינך יהיה עתה לברית כל העולם כי כל באי עולם ידעוהו ויסתכלו בו: הכלי
יקר מסביר שיסוד צדיק הוא טהרה. טהרת הלב. ידוע לשון חז"ל שהנה זה לשון שמחה.
גם מאמר חז"ל שכל מצווה שקבלוהו בשמחה עדיין מקיימים אותו, וזה די נפוץ שרוב
בני ישראל עדיין מקיימים מצוות ברית מילה לבניהם. אבל, את ערלת הלב, שוכחים למול.
בא הכלי יקר ומסביר שלזכות בברית מילה, המצווה שבגינה זוכים לארץ ישראל, צריכים
קודם למול את ערלת הלב. רק כך בעצם ישמרו על קדושת הברית. רק על ידי הבנה מה רצון
השי"ת מעמו ישראל. גם ידוע דברי הזוהר הקדוש מדוע בני ישמעאל יש להם אחיזה
בארץ ישראל, בעניין שבני ישראל לא שומרים על קדושת הברית. היסוד של הגאולה הוא
ומלתם את ערלת לבבכם. גם על ידי שהקב"ה יסיר את לב האבן כמובטח על ידי הנביא
יחזקאל. איך זה יהי'ה, בודאי קודם אנחנו חייבים לפתוח פתח כחודו של מחט בערלת
לבבינו, בעקשנות שלנו. להתחיל בקיום מצוות עם "חיות" ושמחה. להושיט יד
חמה ומקרבת לרחוקים. להלבין שיני העצובים. לנחם לב הנדכאים. אזי, נבין לבד איזו
דרגות של קדושה נוכל להשיג. אזי נשמור גם על קדושת הארץ. ואז יקויים ההבטחה של
נפילת ישמעאל על ידי ביאת גואל צדק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה