בס"ד
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב
בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל ידידי רבי אריה דוד בן ר' פישל ז"ל
הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם
זצ"ל
בראשית. התחלה. חז"ל מלמדים אותנו שכל ההתחלות קשות.
ההתחלה היתה קשה. תוהו ובהו. משהו של ההרגשה היום בארצינו הקדושה והטהורה. חוסר
הביטחון. לך תדע מי הנדקר הבא. כמה דם נשפך לנו בימי סוכות. אבל הקב"ה אומר, יהי אור. הבה נשפוך אור
על הדברים. הקב"ה רוצה שנחי'ה חיי תורה. כפשוטם. הנה, בחודש תשרי המון יהודים
מקיימים המון מצוות. דרגות הקדושה מתרוממים אל על. אזי, מגיע דבריו של רבי עקיבא,
כל יום אני מתפלל "ובכל נפשך", אני מתפלל ושואל מתי זה יבוא לידי
ואקיימנה. למות על קידוש השי"ת. הקב"ה מתרגם מלנו את קריאת שמע. לקחת
נשמות טהורות. להזכירנו שגם בארצינו הקדושה עדיין אנחנו בגלות. כבשה בין שבעים זאבים.
בהחלט מותר לנו להתפלל, הקב"ה, ראה את הקרבנות שהקרבנו, רצה בהם ובתפילה שלנו
והשב את העבודה לדביר ביתך. שהקרבנות יחזרו להיות בהמות ולא בני אדם. ברגע שנדע
לבקש לראות את האור, אור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו יחד מהרה לאור הגנוז.
וישבת ביום השביעי וגו', מקרא זה
מה בא ללמדנו כי הם הדברים עצמן הנאמרים בסמוך ויכל אלהים, ונראה לומר על דרך מה שאמרו
ז"ל (ב"ר ז ה) כי בריות נבראו ערב שבת עם חשיכה ולא הספיקו לגמור בריאת גופם
עד שקדש היום והן הם המזיקים ע"כ, ויש לנו להשכיל זאת איך יוצדק ליאמר בערך הבורא
יתעלה שמו שלא הספיק לגמור וכו' הלא דבר ידוע לכל כי כהרף עין יכול לברוא עולמות כולם,
וצא ולמד מה שכתבנו בתחילת הפרשה ותראה קצת גבורותיו יתעלה שמו: אכן הכוונה היא כי
רצה ה' להודיע עוצם מעלת יום המכובד, כי הלא תדע שישתנה הדבר בין מלאכה שהתחיל בה ואין
בה הפסד למלאכה שכבר התחיל בה ותפסד אם לא יגמור אותה, וכאן הודיענו הכתוב כי מלבד
שלא התחיל במלאכה אחרת אלא אפילו במלאכה שהתחיל בה כשקדש היום גם כן שבת מלגמור אותה,
הגם שנפסדה המלאכה שהתחיל בה הפסד שאין אחריו תיקון אף על פי כן לא רצה לעשות עוד,
והוא שרמז באומרו וישבות אחר שאמר ויכל כי מלבד שכלה ולא הוסיף עוד עשות בריה אחרת
אלא אפילו מה שהיה בידו להשלימו שבת פירוש בטל גמר הדבר שהיה בידו, ולזה אמר מכל מלאכתו,
לומר אפילו מלאכה שכבר התחיל בה, והוא אומרו אשר עשה והתחיל בה כיון שבא יום השביעי
שבת מלהשלימה, וה' עשה כן להראות דבר זה לא לצד מניעת היכולת ח"ו כי פשיטא שכהרף
עין בורא כהנה וכהנה ריבי רבבות, גם אומר אני כי לטעם זה סדר ה' המלאכות שעשה בסדר
הימים דבר יום ביומו כדי שיוכר מעלת השבת, כי זולת זה יכול היה ה' לעשות כל המעשה ביום
אחד ובזמן מועט: האור החיים הקדוש מלמדינו, שכל העולם כולו קיים
בזכות השבת. שבת קודש היא הנפש והנשמה של העולם. כדי לשמור שהעולם יתקיים, יש
לשמור את השבת. לא רק שלא לחלל שבת, אלא, לקדשו. לקדש את השבת בתפילה. בלימוד
תורה. במאכלים טובים ובזמירות שבת. כי רק זה מעמיד ומקיים את העולם. ההשלמה של
העולם הוא על ידי שיהודים מקדשים את השבת. בכל זמן ועידן. שומה עלינו להפיץ את אור
השבת כדי לזכות לראות את אור שבעת הימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה