בס"ד
לעילוי נשמת
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק
דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' פייבל ע"ה
ר' שמעון חיים בן הר"ר מרדכי יוסף
זצ"ל, ידידי ורעי ר' אברהם יצחק בן ר' מרדכי זצ"ל, ר' מאיר בן ר' יעקב
זצ"ל
בלעמיות. זה שם התופעה. במה דברים
אמורים, ישנה תופעה של אנשים "לשם שמיים", המחללים את שם השי"ת
ובגדול. אבל, הם יטענו שהם עושים לשם שמיים. מניין לקחו התנהגות כזאת. היכן ראו
זאת. ממי למדו. התירוץ מונח בפרשת השבוע. נכון, מבלעם. בלעם הרשע. הוא הראשון
שגלגל עיניים לשמיים, אומר לא אוכל "לעבור את פי ה' אלוקי". בדיוק, זה
שמתגאה כלפי הקב"ה באומרו, נכון שבעיניך אינני חשוב, אבל בלק מכבד אותי. דל
גאה. ושוב, אם יתן לי בלק "מלוא ביתו כסף וזהב", חמדן ותאוותן, לשם
שמיים. שוב הוא מסביר שהוא לא יוכל לעשות דבר נגד השי"ת. כאשר הקב"ה אמר
לא תלך והוא מזדרז ללכת. כל יהודי אשר עומד בפני טיסה יודע באר היטיב מה הם סדרי
הישיבה. האם בטלו הלכות טירחא דציבורא? ממש לא. אז אם אתה כל כך מקפיד לא לשבת ליד
אישה, אז תקנה שלושה מושבים. כך בודאי תשב לבד. מי נתן רשות לעכב אנשים בגלל בעיית
ישיבה. ממתי השיגעון הזה. לפני העלייה למטוס, גש לסדר את העניין. בלי לגרום לשם
שמיים שיתחלל. בן תורה בדרך כלל הוא זה שיושב באוהלה של תורה. לא נמצא ברחובות
ומפגין. דווקא אנשים האלו שרוממות ראש ישיבה בגרונם, ראש הישיבה ההוא אסר לבחורים
ללכת להפגנות. אז מה לכם סוגרים גמרא, גורמים טירחא דציבורא ומחללים שם שמיים
בפרהסיא. די עם התופעה. די לשאת שם שמיים לשטויות. לגזירות אשר אינם קיימות. היגיע
הזמן לחזור לסידור התפילה והתהילים. אם אכן ישנם גזירות, אז רק תפילה תבטל את
הגזירה. רק התחזקות בלימוד תורה תמגר את העניין. אל תהי'ה שוב זמרי שמבקש שכר כפינחס.
הנה, ההפטרה מספרת לנו מה ה' דורש מאיתנו, הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך,
להפגין, ממש לא, אז מה יש שם בדרישה. א. עשות משפט, לקיים את ההלכה. כן גם שולחן
ערוך חושן משפט. שמירה מלגרום נזק לאנשים כאשר גוזלים זמן, למשל. ב. אהבת חסד,
עשיית דברים לפנים משורת הדין. שורת הדין יכלה לדרוש שהקב"ה יכעס בימים ההם,
כי הלא מיד כאשר בלעם סיים עם ישראל התדרדרו לעבוד עבודה זרה וחטאו גם בעריות.
אבל, הקב"ה לא כעס. כי כאשר בלעם רצה לקלל עדיין לא חטאו. ואנחנו אמורים ללכת
בדרכיו. ואחרון אחרון חביב, והצנע לכת עם א'. אין מקום להחצין את הקדושה היתירה
שבך. ההיפך. כאשר אנחנו ערב צום הרביעי, רוצים גאולה שלימה, ראוי לשים לב לענייני
צניעות. לא להיות גאוותנים במה שאין כמו בלעם. להיות ענווים במה שיש כמשה רבינו.
הנה עם יצא ממצרים. תמוה מאד איך בלק ובלעם
חוזרים על זה שוב ושוב. הרי שום עם לא יצא ממצרים בעצמם. בפרט שבלעם יחזור בו
בעצמו כאשר יאמר א-ל מוציאם ממצרים. הרי המדרש מספרת לנו שבשעת מתן תורה נהרו כל
הגוים לקראת בלעם לדעת אם הקב"ה מחריב עולמו. הוא סיפר להם שהקב"ה נותן
את התורה לעם ישראל. ושם נאמר, שהקב"ה הוציאם ממצרים. אלא, תכניתם השטנית היא
להמשיך קללה על עם ישראל. זה יוכלו לעשות רק על ידי קטרוג. קטרוג של חטא העגל
שכיחשו יציאת מצרים ע"י הקב"ה. משם ועד לאמונה בכוחי ועוצם ידי הדרך
קצרה. את זה רצו לפעול, כדי להביא קללה על עם ישראל. אבל, היות שברגעים נתונים
אלו, עם ישראל היו מאמינים שלמים, סיכל הקב"ה את דבריו ועצתו. עד שהוא בעצמו,
בפיו הודה, א-ל מוציאם ממצרים.
ויפתח ה' את פי האתון, נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח, וכל זה היה כדי שיתעורר
בלעם לשוב בתשובה בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן
כרצונו, וכל זה כדי של יאבד איש כמוהו. הנה דברי הספורנו קצת תמוהים לנו. איש כמוהו, הרי
חז"ל למדונו שהסיבה שהקב"ה השרה נבואתו על איש כמוהו שלא יטענו אומות
שלא היו בהם נביאים. הנה בא נביא זה ודרדר אותם לדיוטא תחתונה. אבל, דווקא משום
זה, משום מה יאמרו הגויים, הרי לא ניתנה לבלעם הזדמנות לחזור בו. שינה השי"ת
סדרי בראשית למען הוכיח את גודל ההזדמנות שניתנה, הזדמנות שלא ניתנת לכל בשר ודם.
בכל זאת מי שנתאווה לבלוע עם שלם, לא שב. אבל חידוש הרבה יותר נפלא אומר הספורנו.
עצם דיבורינו אינו שונה מפי האתון. כל ענין דיבור ומענה הוא מפני ה' שפתי תפתח,
ומה' מענה לשון. מה לי אדם מה לי אתון. הוי אומר אם הקב"ה שינה בנו שיש בנו
כוח דיבור וזאת יתרון האדם על הבהמה, אזי יש לנו לשקול היטיב כל דיבור ודיבור.
ויגל ה' את עיני בלעם. מזה הכתוב נלמד כי בלעם לא היה נביא, אלו היה נביא איך יצטרך
לגלוי העינים בראיית המלאך כאשר יאמר הכתוב במי שלא הגיע לנבואה כנער אלישע והגר המצרית,
ולא יאמר כן בנביאים, וכך קראו הכתוב בלעם בן בעור הקוסם: ומה שאמר הוא כאשר ידבר ה'
אלי, יקרא ידיעתו העתידות בקסמיו "דבר ה'". אבל לכבוד ישראל בא אליו השם
בלילה ההוא, ואחרי כן זכה לגלוי עינים בראיית המלאך ודבר עמו, ובסוף עלה למעלת מחזה
שדי, והכל בעבור ישראל ולכבודם. ואחרי ששב לארצו היה קוסם, כי כן יקראנו הכתוב במיתתו
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב, וחלילה שישלחו יד בנביא השם: וכך אמרו במדרש במדבר
סיני רבה, בלעם נזקק לרוח הקדש, וכשנזדווג לבלק נסתלקה ממנו רוח הקדש וחזר להיות קוסם
כבתחלה, לפיכך צווח רם הייתי והורידני בלק: הרמב"ן בא ללמדינו חידוש גדול. הנה כאשר הקב"ה
רוצה בעמו, למען עמו יעלה אדם במעלה אחר מעלה עד למעלת הנבואה. מכאן יש ללמוד גם
כלפי האדם הנלבב, שיש לו לחפוץ ולהשתדל לעלות מעלה שלב שלב בסולם המעלות. וכאשר
עלה ונתעלה יש לו לשמור בשמירה יתירה לבל יפול מכל מעלותיו והשגותיו. אין ביטוח
שנשארים במעלה אלא אם כן מטפחים את המעלה וההשגה.
וירא את הקיני, לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני
וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני יתרו שנא' בהם תרעתים שמעתים סוכתים: איתן מושבך, תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו
ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל: כי אם יהיה לבער קין וגו', אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם כי אף שאם אתה
עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם, מה בכך: עד מה אשור תשבך, עד היכן הוא מגלה אותם שמא לחלח ותבור אין זה טרוד מן העולם
אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות: רש"י רוצה לגלות לנו את המניפולטור – בלעם. זכרון
סלקטיבי. הוא זוכר שיתרו הי'ה עמו בעצה. מה יעץ יתרו. האם יעץ להשמיד את העם. הלא
ידוע שאמר להניח להם. כשיתרו ראה שאין דעתו מתקבלת, חזר למדין. לכן, אמרו שבלעם
כוחו בפיו. יסובב כל סיפור להנאתו ולשימושו. אבל, גם המניפולטור הגדול חייב להודות
על האמת, יתרו שצאצאיו דבקו בה' ובתורתו ניצלו מהשמדה. עד שהפכו להיות שמעתים –
מארי דשמעתתא, תרעתים – תפילתם מתקבל ברחמים וברצון כקול תרועת השופר, סוכתים –
סוכין, מסתכלין ברוח הקודש. ממילא, יש בהם אפשרות קיום לדורות. ההתחברות לעם ישראל
על ידי ההתעצמות בתורת ישראל, זה מה שקיים את בני הקיני – בני יונדב בן ריכב. זה
גם סוד הקיום שלנו.
אוי מי יחיה משומו אל. ע"ד הפשט מן הגזרות האלה ששם אל בעולם על ידי מלך אשור,
שהרי הוא נצח את כל הגוים ובלבל כל האומות:
ועל דרך המדרש אוי מי יחיה משומו אל, על ישמעאל, שהרי בני קין מזרעו של ישמעאל
הם. ומה שאמר כי אם יהיה לבער קין כלומר כי אם יהיה קין לבער אש. ומה שנקרא זרע ישמעאל
קין, על שם שישבו באחוזת קין, וכן הוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין, והלא כל בני קין
נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזת קין נקראו בני קין וישיבתן מלכות אשור. אמר
בלעם, מכל שבעים לשון שברא הקב"ה בעולמו לא שם שמו אלא לישראל ולישמעאל, שנאמר
וקראת שמו ישמעאל, וכיון שהשוה הקב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, אוי מי יחיה
משמו אל, אוי מי יחיה בימיו, כך דרשו בפרקי רבי אליעזר: ואם תשכיל תמצא כי המקטרג הזה שבארץ רמז בפסוק זה
שם המקטרג הגדול שיש לישראל בשמים, והוא שר המדבר שרף מעופף ונפש גלגל מאדים, כי בעבור
שראה שנפל ממועצותיו ולא הועיל קטיגורו בכל נבואותיו לא במדת הדין ולא במדת רחמים על
כן וישת אל המדבר פניו, להעזר בו כנגד ישראל, ולכך התחיל לצעוק מי יחיה מגזרותיו, כלומר
מי יחיה בגלות עשו, ושני הווי"ן רמז לשנים עשר כנפיו, וזהו מבואר: וצים מיד כתים. אחר שהזכיר שאשור ישבה הקיני אמר עתה שיבא עת
שיעונה אשור ועבר, והטעם העברים שישבה אשור, כי הכתים היו רודים על ישראל. וצים לשון
רבים, מלשון וצי אדיר. וכתים מבני יון הוא, ואפשר שהוא רמז למלכות ישמעאל הרשעה: ודעת הרמב"ן ז"ל כתים הם רומים והיא מלכות
אדום שהיא החיה הרביעית. והנה חתם נבואתו זאת שהיא הרביעית באבדן כתים, היא רומי, והיא
החיה הרביעית שהתנבא עליה דניאל עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא: הנה רבינו בחיי מביא אותנו לימינו. מי יחי'ה מכל מה
שישמעאל מחולל. שני פירושיו חד הם, מהגזרות שהקב"ה גוזר על עמו דרך יסורים
הבאים עלינו מקרב הישמעאלים יורשי דרכו של סנחריב. הלא בכל מקום שהם באים הם משנים
סדרי בראשית, מפיצים שנאה ומעוררים פחד ומשליטים טרור. שומה עלינו ללמוד מה כוחם
כדי לבטלם. הדבקות במטרה, עמידה על עקרונותיו. כאשר נשוב לעמוד על תורתינו באותה
דבקות נוכל להם, לישמעאל ועשו גם יחד. ליצור אומה אשר דבקה במסורתה והלכותיה. גאה
בשמירת שבת, אינה מסתירה יהדותה. אזי, נחי'ה כעם קדוש לה' אלוקינו וידרוך כוכב
מיעקב ויקום שבט מישראל, בביאת ינון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה