בס"ד
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב
בן ר' יצחק דוד זצ"ל
ידידי רבי אריה דוד בן ר' פישל ז"ל
הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם
זצ"ל
מאת כל איש. התנאי של קבלת תרומות למשכן, שהתרומה באה מאת
איש. מה נחשב לאיש, מי שיש לו לב נדיב. אשר ידבנו לבו. ישנם כמה מצוות המסורות
ללב. מצוות אשר הקב"ה חותם שמו שם. ואהבת לרעך כמוך, לפני עוור לא תתן מכשול.
והדרת פני זקן ועוד כהנה. שהמצוות תלויות בלב. אדם יכול לשחק אותה תמים, מחצין
כוונות טובות כאשר הוא מרמה את זולתו ומעמיד פני תם. אך, בכל המצוות האלו
הקב"ה חתם שמו. הבוחן כליות ולב יודע היטיב מה הם כוונות האדם. מאנשים כאלו
הקב"ה מעדיף לא לקחת תרומות. אבל, זה שהאדם נקי כפיים ובר לבב, לכן הוא ראוי
לעלות בהר השי"ת ולקום במקום קדשו, עדיין איננו מספיק כשזה מגיע לעצם התרומה.
וזאת התרומה. ואין זאת אלא תורה. היינו נקיון הלב חייב לבוא ממי שהוא לומד תורה.
ממית עצמו באהלה של תורה. רק איש כזה יבין מה הוא מקום מקודש. זהב, זה הב. איש
כזה, מי שיש בו תורה ודעת קונו, עניו ושפל רוח, הוא זה שראוי לו להתנדב. אבל גם זה
אינו מספיק. כסף. הוא תריך שיהיו לו כיסופים וגעגועים לעבודת השי"ת שמו. דוד
המלך שהכיו ונדב את כל מה שהיו צריכים עבור בניית בית המקדש, קבע, נכספה וגם כלתה
נפשי לחצרות ה'. אחשת שאלתי, לשבת כל ימי חיי בבית השי"ת. געגועים תמידיים
לעבודת השי"ת בכל דרך ואופן. אחרון חביב, נחשת. נחש שת, מי שיש בכוחו לשים את
יצרו הרע בצד. לעבוד את השי"ת בלי שמץ של התנשאות או פני'ה בלב. עבודה טהורה.
מאנשים כאלו הקב"ה מחפש את התרומות. הדרך להגיע למעלות אלו, זה דרך של עבודה
יומיומית קשה. קשה, אבל ברת השגה. אנחנו ממתינים קרוב לאלפיים שנה לשוב לזכות
ל"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". המתכון לזכות לזה טמונה בפרשה. הבה נלמדה
כדבעי, שאכן נזכה במהרה בימינו לראות בניין שלם ומלכינו בראשינו.
וע"ד המדרש ויקחו לי תרומה, מאחר שנתתי
לכם תורתי שכתוב בה (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו' הביאו לי תרומה, כי לקח
טוב נתתי לכם, משל לשני סוחרים אחד בידו מטכסא ואחד בידו פלפלין החליפו נטל זה פלפלין
וזה מטכסא כל אחד חסר ממה שבידו, אבל התורה אינו כן זה שונה סדר זרעים למי שבידו סדר
מועד וזה שונה סדר מועד למי שבידו סדר זרעים כל אחד ואחד מרויח ונשאר לו מה שבידו כבר,
זהו כי לקח טוב נתתי וגו'. מעשה באדם אחד שהיה בספינה עם סוחרים הרבה והיו אומרים לו
היכן פרקמטיא שלך, אמר להם פרקמטיא שלי גדולה משלכם, בדקו כל הספינה ולא מצאו כלום,
התחילו שוחקים עליו, נפלו לסטים עליהם בים שללו ונטלו כל מה שהיה בספינה, יצאו ליבשה
ונכנסו למדינה ולא היה להם לחם לאכול ובגד ללבוש, מה עשה אותו חכם נכנס לבהמ"ד
נהגו בו כבוד וגדולי העיר מלוין אותו, כשראו הסוחרים כך באו אצלו ופייסו אותו בבקשה
ממך עשה עמנו חסד ולמד עלינו זכות לפני בני העיר כדי שנתפרנס ונחיה ולא נמות שכבר ראית
מה שאבדנו בספינה, אמר להם והלא אמרתי לכם שלי גדולה משלכם, שלכם אבד ושלי קיים. ועוד
כל העושה פרקמטיא לא כל שעה הוא משתכר, וכשהוא משתכר פעמים שהוא עומד בידו ופעמים שאינו
עומד בידו, אבל התורה עומדת לעד בעוה"ז ובעוה"ב, הוי אומר כי לקח טוב נתתי
לכם: וע"ד הקבלה ויקחו לי תרומה, ויקחו אלי כנסת ישראל שהיא תרומה והיא הנקראת
זאת ולכך אמר וזאת התרומה, וכן כתיב (בראשית מ"ט) וזאת אשר דבר להם אביהם, ושם
בארתי, וכתיב (תהלים קי"ח) מאת ה' היתה זאת. ואמר ויקחו לי ליחד את הכל ממטה למעלה
וממעלה למטה, ולפי שהכל תלוי במחשבה ובכונת הלב על כן אמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו:
ולזה רמוז במדרש הוא שאמרו ויקחו תרומה אין כתיב כאן אלא ויקחו לי אותי לוקחים כביכול
אמר הקב"ה קחו אותי שאדור ביניכם. ועוד אמרו במדרש וזאת התרומה אשר תקחו כנסת
ישראל שהיא תרומה שנאמר (ירמיה כ"ז) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה: ובספר הבהיר
תמצא מפורש ויקחו לי תרומה ויקחו לקדש תרומה שהיא יו"ד והיא עשירית, ומנא לן דעשירי
קדש דכתיב (ויקרא כז) העשירי יהיה קדש לה' לקדש ומאי נינהו קדש, וראשית כל בכורי כל,
וכתיב (תהלים קיא) ראשית חכמה ע"כ: ומה שהזכיר בסמוך ככל אשר אני מראה, הכונה
כי אני הוא המראה, וכן כאשר הראה אותך בהר יחזור למלת אני ומלת אני במקום הזה מדה"ד,
וכן מצינו בדוד המלך בכלי המקדש שאמר (דה"א כ"ח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל
כל מלאכות התבנית, ויד ה' הוא מדת הדין, והוא ענין שבאר בכאן כי אני הוא המראה לו תבנית
המשכן ותבנית כל כליו: ויש לך לדעת כי מן ויקחו לי עד וזאת התרומה מדבר בתרומה העליונה,
אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת מדבר בתרומת המשכן, ובאור הענין כי כשיביאו ישראל תרומת
המשכן שהוא זהב וכסף ונחשת וכל השאר יביאו עמם התרומה העליונה, וזה באור ועשו לי מקדש
זו תרומת המשכן, ושכנתי בתוכם זו תרומה עליונה, וזה סוד הכתוב יביאה את תרומת ה' זהב
וכסף ונחשת שפירושו עם תרומת ה', או יאמר הכתוב קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה
את תרומת ה', קחו מאתכם תרומה זו תרומה העליונה, יביאה את תרומת ה' זו תרומת המשכן,
ועל כן אמר זהב וכסף ונחשת, וזה מבואר כי כשיביאו תרומת המשכן מיד יביאו עמה התרומה
העליונה וישכינו שכינה למטה ביניהם: האמת, שאין כל כך צורך להרחיב
בביאור רבינו בחיי. הדברים די ברורים בעצמם. יש לנו לדעת ולהפנים, שעיקר האדם זה
תורתו, תפילתו ומעשי המצוות אשר יקיים במשך היום. אז, האדם בעצמו נחשב כתרומה,
באשר הוא תורם לקיום העולם. כאשר אדם חי על פי אמות המידה של התורה, ממילא הוא
הופך להיות גורם חיובי בקיום העולם בכלל וקיום עם ישראל בפרט. זה היסוד והתמצית של
תרומה, להיות תרומה. לתרום את עצמך למען כלל ישראל. להתפלל כמו שצריך. ללמוד כמו
שצריך ולקיים מצוות כמו שצריך.
ככל אשר אני מראה אותך וכו', אשכון ביניהם
לקבל תפלתם ועבודתם באותו האופן שאני מראה אותך שכינתי בהר על הכפרת בין שני הכרובים
עם תבנית המשכן ועם תבנית כל כליו, כי אמנם תבנית המשכן תורה על כרובים, שהם שרפים
עומדים ממעל לו הנראים לנביאים, ומהם בקדש, ומהם בקדש הקדשים, בשני מחברות מחוברות
בקרסים להיות לאחדים לעבודת בוראם, וכן ראוי שיהיו בישראל כל קדושיו מחוברים אל ההמון
להבין ולהורות, ובקדש הקדשים נתן התורה תוך גוף מצופה זהב מבית ומחוץ כאמרם ז"ל
בזה (יומא פרק בא לו) כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם, ועל אותו הגוף שהוא
הארון נתן כפורת כלו זהב, מורה על צלם אלהים בלתי מחובר עמו כלל, וכן כרובים פניהם
איש אל אחיו מורים על פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה בהביט אל התורה, כאמרו אל הכפרת
יהיו פני הכרובים ובזה הם פורשים כנפים למעלה, כאמרו ארח חיים למעלה למשכיל ובזה יתעשת
האלהים לנו כאמרו ואל זה אביט: וכן תעשו, אתם כדי שאשכון בתוככם, לדבר עמך ולקבל תפלת
ועבודת ישראל, לא כמו שהיה הענין קודם העגל כאמרו בכל המקום כו' אבא אליך: רבינו הספורנו מלמדינו תכלית המשכן מה היא. כדי
שמקום יהי'ה מקודש יש לו תבנית מיוחדת. יש לעיין בהלכות בית הכנסת, כדי שנדע איך
נגרום שהקב"ה ישרה שכינתו בתוכינו ויתקבלו תפילותינו. שנית, יש ללמוד באר
היטיב הלכות תפילה. לא די שאנחנו מתפללים במקום ראוי, צריכים גם להתפלל כראוי.
כאשר יהיו בתי תפילה, מקום רינת התורה שם תהא תפילה. קצת פחות מועדונים לפגישת
אנשים ולגרוס אותם. קצת פחות מקום לנייעס ולרכל. קצת יותר מקום של אהבה אחווה שלום
ורעות. ממילא נזכה להשראת השכינה ולקבול תפילות שאנחנו כל כך מצפים להם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה