Please say Tehillim נא לומר תהילים

בס"ד

נא לומר תהילים לרפואת

הרך הנולד בן ברכה

(עבר צינתור וזקוק לרחמי שמיים ורפואה שלימה)

אריה דוד בן לאה

(יהודי יקר שחולה במחלה וזקוק לרחמי שמים)

ברוך בן ציון בן בתיה ברכה

(לרפואה שלימה במהרה הוא ללא הכרה מליל שבת)

רם יוסף בן יפעת

(לרפואה שלימה במהרה)

יאיר בן ליאת

(ילד בן שנה וחצי של"ע גילו אצלו גידול בגזע המח)
 ישראל בן שרה תמר

רות בת חנה

(שיזכו בקרוב ממש להיפקד בזרע קודש של קיימא)

חיה יפה בת חנה

(שנמצאת במצב קשה)

לאה בת מרים

(תינוקת בת חצי שנה שעברה ניתוח לב)

 הדסה בת שרה יוכבד

(אמא לשישה ילדים צפופים, בת 28 שחולה מאוד וזקוקה לרחמי שמים מרובים)

בתוך שאר חולי עמו ישראל

Please say Tehillim for

HoRach HaNolad ben Bracha

Aryeh Dovid ben Leah

Boruch Ben Tzion ben Basya Bracha

Ram Yossef ben Yifat

Yair ben Liat

Yisroel ben Sarah Tamar

Rus bas Chana

Chaya Yaffa bas Chana

Leah bas Mirriam

Hadassah bas Sarah Yocheved

 שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה' שׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: 

Ein Od Milvado - אין עוד מלבדו

Tomer Devorah The Sixth Middah Part 1

Everything is JUST GREAT! BE HAPPY!

ספר תומר דבורה - המידה החמישית חלק ב'

חביבי! הכל טוב!

Please say Tehillim נא לומר תהילים

בס"ד

נא לומר תהילים לרפואת

מאיר בן מימי

(לרפואה שלימה במהרה)

 יצחק בן בת שבע שיינה דבורה

(לרפואה שלימה במהרה)

רון בן פרנסיס

(שנאבק על חייו)

רוחמה ליבא בת נחמה

(תינוקת בת שלושה חודשים שעוברת היום ניתוח לאחר שהניתוח הקודם כשל)

שרה חיה אודל בת חנה

(אישה שקבלה אירוע מוחי לרפואה שלימה)

שושנה רייצל בת הינדל

(שקבלה פתאום שיתוק רח"ל)

 אורטל נועה בת רבקה

(לרפואה שלימה במהרה)

בתוך שאר חולי עמו ישראל

Please say Tehillim for

Meir ben Mimi

Yitzchok ben Bas Sheva Shaina Devorah

Ron ben Francis

Ruchama Liba bas Nechama

Sarah Chaya Odel bas Chana

Shoshana Raitzel bas Hindel

Ortal Noah bas Rivka

 שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה' שׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: 

Tomer Devorah - The Fifth Middah - Conclusion

It's MONEY TIME!

ספר תומר דבורה המידה החמישית - חלק א'

הכרת הטוב, זה מה שמתבקש!

Please say Tehillim נא לומר תהילים

בס"ד

נא לומר תהילים לרפואת

שלום נח בן חיה

(לרפואה שלימה במהרה)

יוחי ירוחם בן מזל

(גילו אצלו שבוע שעבר את המחלה בכבד ובריאות, ה' ירחם ויציל)

 חיים זליג בן רחל לאה

(אברך צעיר הזקוק לרחמי שמים מרובים)

 גיטל בת הינדא בראנא

(במצב קשה וללא הכרה לאחר שהתמוטטה בבית)

 הדסה בת שרה יוכבד

(אשה צעירה(26) של"ע התגלה המחלה ולאחרונה החזירו אותה הביתה כבר כי הרופאים טוענים שחלילה אין מה לעשות)

רוחמה קיילא רבקה בת סימא

(לרפואה שלימה במהרה)

 בת שבע אסתר בת אביטל

(ילדה בת 3 שעברה ניתוח להסרת גידול מעמוד השדרה השבועות הקרובים מכריעים מאוד לחייה)

בתוך שאר חולי ישראל

Please say Tehillim for

Shalom Noach ben Chaya

Yochi Yerucham ben Mazal

Chaim Zelig ben Rochel Leah

Gittel bas Hinda Brana

Hadassah bas Sarah Yocheved

Ruchama Kaila Rivka bas Sima

Bas Sheva Esther bas Avital

  שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: 

Tomer Devorah - The Fifth Middah Part 1

A MUST SEE AMAZING OHR HACHAYIM HAKADOSH!

שיעור בספר תומר דבורה, סיום המידה הרביעית

אור החיים הקדוש מדהים על פרשת כי תצא - חובה!

Please say Tehillim נא לומר תהילים

בס"ד

נא לומר תהילים לרפואת

רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה

(ראש ישיבת "עטרת ישראל", הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, שפונה לבית החולים עקב חשש לאירוע מוחי)

 יהונתן בן רחל שמחה

(ילד בן 4 שנכנס היום לניתוח. אחרי שהוא מורדם ומונשם כבר 5 שבועות)

 אליעזר שלמה רפאל בן יהודית

(אבא צעיר של"ע חולה במחלה במצב קשה מאוד, התחיל סדרה של טיפולים שבע"ה יהיה בריא)

 ראובן משה בן דליה חסיה

(חתן של"ע חולה במחלה)

 משה נגש בן בוגלה

(שהוכש ע''י נחש ומצבו קשה)

 אליהו נחמן בן שרה

(שעובר היום ניתוח בעיניים)

בתוך שאר חולי עמו ישראל

Please say Tehillim for

Rav Boruch Mordechai ben Hinda Malka

Yehonasan ben Rochel Simcha

Eliezer Shlomo Refoel ben Yehudis

Reuven Moishe ben Dalia Chasya

Moshe Nagash ben Bugla

Eliyahu Nachman ben Sarah

 שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה' שׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: 

Tomer Devorah - The Fourth Middah - Part 2

Be Thankful! ALWAYS!!!

ספר תומר דבורה - המידה הרביעית - חלק א'

אומרים לא לכפויי טובה ולכפיות טובה!

מחודדין בפיך - פרשת כי תצא

בס"ד                          

לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל

רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל

הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם זצ"ל

לא תשכח. כאשר מדובר במצוות שבת, למשל, נאמר לנו זכור ושמור. לא נאמר לא תשכח. לגבי מצוות מחיית עמלק נאמר, לא תשכח. ההבדל ברור. בשבת שייך שוגג. אמנם נצטווינו על זכור את יום השבת. אנחנו גם אומרים שש זכירות, מונים את ימי השבוע בשבת, מכל מקום יש מקום שיתכן שישכחו שהיום שבת או שעניין זה אסור בשבת. כל זה למרות קדושת השבת. למרות ששבת זה ברית בין הקב"ה לבינינו. למרות שזה האות אשר שם הקב"ה בינו ובין בני ישראל. עדיין יתכן שוגג שיסוד של שוגג זה שכחה. לא כן הדבר כאשר קמים עלינו לכלותינו. וזה לא משנה אם רוצים לכלות את הגוף או את הנשמה. יש מצווה שלא לשכוח. הוי אומר, לא שייך כאן שוגג. הכל זה מזיד. אין, לא שמתי לב. אין, סליחה, אבל שכחתי. הקב"ה מצווה אותנו להיות ערים. להיות מפוקסים. על בשרינו למדנו מה ארע לכל אלו שהיו סלחנים כלפי ראשית הרפורמים. כאשר חשבו שיש כאן רק שינוי קטן, תרגום החומש לשפת המדינה. אחר כך אמרו הי'ה יהודי בביתך ואדם בצאתך. כל ההתקרבות שעשו לקראת השלת היהדות לא הועילה להם כאשר עמד עלינו היטלר ימ"ש וקלגסיו. הצד השווה, שגם כלפי איומיו היו מידי הרבה אנשים שאמרו, אלו רק דיבורים. אנחנו חיים בדור שיש שעומדים עלינו לכלותינו מבחוץ. ההלכה שעשו שונא את יעקב מוחצן מאד. אין פינה בעולם שלא מזכירים לנו שנאה זו. מצד שני הסכנות הרוחניות שאנחנו חייבים להתמודד איתם קשים מנשוא. מאד קשה לחנך נוער מתמכר למסכים צבעוניים ללמוד גמרא אשר היא רק בשחור לבן. ולפעמים מרגישים כאילו נלחמים ברוח. אז למעשה התשובה בפרשה עצמה. כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, והיה מחניך קדוש. חייבים להרבות בקדושה. בצניעות. וראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. כל ההקלות שמקילים, "לטובת" שלום בית הם לפעמים ההרס של הכלל כולו. גדרי צניעות, אינה אומרת שיגעון. אינה אומרת לכער בת ישראל. היא אומרת להיות צנועות ולא בולטות. לא להתלבש בצורה שבודאי יתפוס עיניים של גברים זרים. צניעות במעשים, בלי תרועות ובלי תמונות. וד"ל. כאשר נזכור ולא נשכח שהקב"ה בקרב המחנה, נזכור ששאול המלך נבחר בשכר הצניעות שהיתה ברחל אימנו ובשכר הצניעות שהיתה בו. זה המשיך את השרשרת למרדכי ואסתר בשושן הבירה. כדי לזכות לישועה אמיתית חייבים להיות צנועים. כך נזכור ולא נשכח איך עורכים את המלחמה. כך גם נזכה להשמיד את העמלקים לעולמי עד.

כי תצא למלחמה על אויביך. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין כותב, פשוטו של מקרא של הפסוק, כי תצא למלחמה על אויביך, כי תצא למלחמה נגד יצר הרע. כמו שפירש הרה"ק רבי שמחה בונים מפשסיחא זצוק"ל. לכן, כאשר יוצאים למלחמת היצר, חייבים לדעת, שהוא מציג את עצמו כידיד. כאוהב. אומר הקב"ה, דע לך שהוא אויב. הוא האויב מספר אחד. הוא האויב הכי מסוכן שיש. רק כאשר מפנימים שהוא האויב האמיתי, רק אז, ונתנו ה' בידך.

השמר בנגע הצרעת. גם זו מצוה מבוארת, יוסיף לאו בקוצץ בהרתו או גם בנמנע מהראות נגעו לכהן. ובדין הנגעים עצמם לא הזכיר כאן, אלא הזהיר בכאן רק ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים, לפי שהכהנים זריזים הם ודי להם במה שצוה אותם, כמו שפירשתי כבר (בתחלת הספר): זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת לא תספר לשון הרע, לשון רש"י. ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, זכור את אשר עשה לך עמלק, כולם מצוה, אם כן גם זה כמותם. והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיבוש, ולא בפני רבים, רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילוה, גם אתה אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי לא תנצל: ולשון ספרא, כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה הרי מה שכתוב בתורה אמור, אם כן למה נאמר ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה. וכן הוא אומר זכור את יום השבת לקדשו, יכול בלבך, כשהוא אומר שמור הרי שמירת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך. וכן הוא אומר זכור אל תשכח וגו': וכן הוא אומר זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים, יכול בלבך, כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות הרי שמירת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך. וכן הוא אומר זכור את אשר עשה לך עמלק, יכול בלבך, כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך: ופירושה כי אצלם השמר בנגע הצרעת מנגע הצרעת, לשמר מאד, שלא תבואך, ולעשות בה ככל אשר יורו אתכם הכהנים, וזכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים, שתהא מזכיר זה בפה תמיד: ומכאן נראה שרבותינו יעשו אותה מצוה, לא ספור ועצה בלבד להנצל מן הנגעים. ואיך יתכן שלשון הרע שהוא שקול כשפיכות דמים לא תהיה בו בתורה לא תעשה גמור או לאו הבא מכלל עשה, אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה בו, להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק ולהבזות בין שאין מתכוין להזיק כלל. וזו מצוה מכלל תרי"ג מצות, ושכחה בעל הלכות גדולות וכל המונים המצות אחריו: הרמב"ן בא לחדד מה עניין זכירת מעשה מרים הנביאה הצדקת. ומאחר שבפרשתינו שתי זכירות, של עמלק הרשעים הארורים, ולעומתם עניינה של מרים הנביאה. ידוע שהקב"ה מקפיד עם הצדיקים כחוט השערה. אי לכך, מרים נענשה. מעונשה של צדקת, יצא מצוות עשה של זהירות וזיכרון עונשה של לשון הרע. לזכור בפה ולקבל על עצמינו שלא לדבר לשון הרע, בשום פעם ובשום מקום. לא לחינם לאחר תפילת העמידה, כאשר אנחנו מתחננים, יהיו לרצון אמרי פי, מבקשים אלוקי נצור לשוני מרע. כי ללא קבלה מעשית של שמירת לשונינו, הרי תפילותינו לא מתקבלים ברצון. לכן שומה עלינו לקבל בפה מלא שנשמור וננצור לשונינו. כאשר נזכיר בפה, נזכור בלב, שלשון הרע שקול כשפיכת דמים, ודאי שננצור לשונינו עד עולם.

ארבעים יכנו לא יוסיף. המלקות הזה משפט בפני עצמו ודין שמים הוא, יש על השופט לחייבו ועל החוטא לסבלו, ואין לו להוסיף על המשפט פן יתבזה חברו. ודרשו רז"ל בפרק ואלו הן הלוקין, כיצד מלקין אותו, כופת שתי ידיו על העמוד אילך ואילך ואוחז בבגדיו עד שמגלה את לבו והאבן נתונה לו מאחוריו וחזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו, ולכך סמך לפרשה זו לא תחסום שור. ורצועה זו כפולה לשתים ושתים לארבע, ושתי רצועות של חמור עולות ויורדות בה, ידה טפח ורחבה טפח, ומלקה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מאחוריו, עד כאן. וטעם שהיה רחבה טפח והיתה כפולה ומכופלת, לפי שיש בטפח ארבע אצבעות וכשהיא כפולה הרי טפחיים ושמונה אצבעות, וכשהיא מקופלת הרי שש עשר אצבעות, וע"כ היה משפט רצועה של מלקות להיות בה שש עשרה אצבעות, לפי שאין לך מצוה ומצוה הכתובה בתורה שלא נכרתו עליה שש עשרה בריתות, והחוטא הזה הנענש במלקות עבר על מצוה שנכרתו בה שש עשרה בריתות, ולכך לוקה ברצועה שיש בה שש עשרה אצבעות. וטעם שתי רצועות עולות ויורדות בה, כנגד נעשה ונשמע. וטעם שהן של חמור כדי להצטרף יחדו שור וחמור, על שם שכתוב (ישעיה א) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע, כי מי שעבר על המצוה והתנכר בחסדי ה' ולא הכירם ראוי הוא שיענש ושילקה ברצועה של שור וחמור המכירים את בעליהם: ומצינו בירושלמי מנין לרצועה שהיא מכופלת שנאמר והפילו השופט, אל תקרא והפילו אלא והכפילו. ומה שמלקה אותו שליש מלפניו, מן הכתוב שאמר והכהו לפניו כדי רשעתו, ודרשו רז"ל כדי רשעה אחת מלפניו, ושתי ידות מאחריו, כנגד יכנו להכותו שהן שתי הכאות, והיה ראוי לומר והכהו לפניו ארבעים לא יוסיף פן יוסיף על אלה, אבל הזכיר הכתוב שלש הכאות, והכהו יכנו להכותו, ללמדך הכאה אחת מלפניו כמו שאמר והכהו לפניו, ושתים מאחוריו כמו שהן כתובות בפסוק של אחריו: ובמדרש ארבעים יכנו, למה ארבעים, האדם הזה נוצר לארבעים יום ועבר התורה שנתנה לארבעים יום ילקה ארבעים ויצא ידי עונשו. וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשנצטוה ועבר עליו לקה העולם בארבעים, עונשי האדם עשר, חוה עשר, הנחש עשר, האדמה עשר, לפיכך כשיעבור האדם על מצוה ילקה ארבעים. וכן אתה מוצא בעונש מרגלים שלקו ישראל ארבעים שנה במדבר, כך דרשו רז"ל במדרש תנחומא בסדר במדבר סיני (ד) בפסוק אל תכריתו: הנה רבינו בחיי מאיר עינינו בעניין המלקות. חשוב ביותר לדעת זאת, שישנן שש עשרה בריתות אשר נכרתו על כל מצוה ומצוה, כאשר היום אין לנו בית דין המייסר במלקות, שנדע על מה וכיצד יש לנו לשוב בתשובה. לכן, כל בר דעת ובר לבב בימים אלו יראה לקיים תורה ולהגות בה, תורה אשר נתנה בארבעים יום, כמו כן להרבות בצדקה שנקרא תרומה ובה רמוז תורה מ', כדי לרצות את הקב"ה בארבעים לעומת ארבעים המלקות. ודאי מי שיתקשר בתורה כשור לעול וחמור למשא, ישא מעליו כל עון ופשע ויזכה לכתב ולחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים.