בס"ד
לעילוי נשמת אבי מורי רבי יעקב
בן ר' יצחק דוד זצ"ל
רבי חיים יעקב בן הר"ר אלתר אהרן זצ"ל
הגאון רבי יהודה אריה בן הרב אברהם
זצ"ל
פרשת נשא מחובר לחג השבועות. בסוף פרשת יתרו קראנו בשבועות
שהקב"ה רצה לרומם אותנו, בעבור נסות אתכם, מיד אחר כך קוראים נשא את ראש, שיש
לרומם את הראש של היהודי שיוכל לשאת עול תורה ועול מצוות. לא התנשאות אלא סוג של
עבודת השי"ת שנובע מתוך ויגבה לבו בדרכי ה'. זהו סוג של הרגשת שליחות. הרגשה
של "אני עושה את דבר המלך ודתו". יש בכוח ההרגשה הטובה בקיום תורה
ומצוות לדחות את היצר האפל של הרגשת "אתה פראייער". הלומד תורה והעובד
את השי"ת בקיום תורה ומצוות באופן הנ"ל, לא יגיע לאזור של סוטה בקלקולה
ולא יצטרך להזיר את עצמו מן היין, כי ממילא לא יתן בכוס עינו. מי שעבודת
השי"ת תבוא מתוך שמחה, מתוך הרגשה של שלימות, הוא זה שעולה ומתעלה בדרך העולה
בית א-ל. זאת ההרגשה שעלינו להנחיל לצאצאינו ולתלמידינו. כעת לכמה נושאים שמן
הראוי לשים לב המובאים בפרשה:
·
כל תפקיד שיש בעבודת המשכן הוא
מרומם. לכן, יש לתת הרגשה נפלאה ולרומם את בני גרשון ומררי שעבודתם אינה נופלת
במאומה מבני קהת נושאי כלי המקדש.
·
יש סדר בעבודת השי"ת. יש
גם מפקד עליון, אהרן הכהן. הוא מוריד את סדר היום לבניו אלעזר ואיתמר. הם מנחים את
כל אחד היכן מעמדו. ואין לשנות. כל מי שחם ליבו בעבודת השי"ת, חייב למצוא
מדריך להדריכו ולא לעשות דברים על דעת עצמו.
·
יש גם סדר במחנות. ויש להרחיק
טמאים ממחנות מסויימות. ביותר יש להרחיק את מחרחרי הריב הנגועים בצרעת המחלוקת
מחוץ לכל המחנות.
·
אין להשתמש בכוחות של
הקב"ה לענייני חטא. זהו גזל.
·
יש לכל יהודי לעשות גדרות
וגבולות שלא יגיע לידי חטא ועוון.
·
לדעת שהקב"ה אוהב את עמו
ישראל. והוא יתב"ש צווה לברכם. הוא צווה שנפרגן אחד לשני. שנחי'ה בשלום איש
עם רעהו.
·
יש הזדמנות שני'ה. הנשיאים,
פספסו בנדבת המשכן, כאן בחנוכת המשכן, הזדרזו והם היו ראשונים. ללמדינו, שניתן
לתקן את פשעי העבר.
·
לא חייבים להיות ראשונים אפילו
אם העצה באה על ידך, עיין ערך נתנאל בן צוער.
הלואי שנפנים את ענייני הפרשה, שהקב"ה שוב ינשאינו
ונזכה לראות בקרוב שנית את חנוכת המזבח בבניין בית המקדש השלישי בביאת גואל צדק
במהרה בימינו, אמן ואמן.
יברכך, בעושר
ונכסים שאם אין קמח אין תורה: וישמרך, מן הגזלנים: יאר, יגלה עיניך באור פניו להביט
נפלאות מתורתו וממעשיו אחר שתשיג צרכיך בברכתו: ישא ה' פניו אליך, לחיי עולם כענין
כי עמך מקור חיים וכו' וכאמרם (ברכות פרק היה קורא) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם
ומתענגים מזיו שכינה: וישם לך שלום, מנוחת שלום שהוא הנצחיות בלי תערובת עונש הראוי
לכל שלם לחיי עולם: הנה רבינו הספורנו מתרגם כל ברכת כהנים לכלי ללימוד
תורתינו הקדושה. כדי ללמוד בפועל יש לאדם לדעת שיש לו פת בסלו. כל אחד בשיעור הפת
שהוא צריך. לרבי חנינא בן דוסא די הי'ה בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. יש כאלו
שכדי ללמוד צריכים יותר מזה. וישמרך מן הגזלנים, גם בממון וגם בדברי תורה. שלא
יבוא מאן דהו ויקח דברי תורתו וירשום זאת בשמו. אבל, עיקר העיקרים זה שלום, שלמות.
שהתורה תהי'ה נלמדת באופן שהאדם יזכה לשלמות האמיתית. שלמות של קדושת נצח.
יברכך ה וישמרך בביאור נוסח הברכות רבו הדעות איש לפי שכלו יפרשם ובילקוט תמצא הרבה דעות יבוקש
ממקומו ואין להאריך בזכרונם אך אומר אני דרך כלל מאחר שכל הברכות מתחילים ביו"ד
אשר הנעלם ממנה עולה למספר י כמו הנגלה כי הנעלם מן יו"ד הוא ו ד ש"מ שכל
הברכות כפולות כי חלק מהם אל הגוף וחלק מהם אל הנשמה הנעלמת כי שניהם באו במספרם עשרה
כארז"ל ג שותפים באדם אביו מזריע לובן שבו שממנו גידין ועצמות ומוח שבראשו וצפרנים
ולובן שבעינים הרי ה אמו מזרעת אודם שבו שממנו עור ובשר ודם ושערות ושחור שבעינים הרי
ה והקב"ה נותן בו י דברים רוחניים והם רוח ונשמה וקלסתר פנים וראית העין ושמיעת
האוזן ודבור פה והלוך רגלים ודעת ובינה והשכל וכל כ חלקים אלו מתברכין ע"י שישא
הכהן י אצבעותיו כדי שמן כל אצבע תחול הברכה על חלק גשמי הנגלה ועל חלק רוחני הנסתר
וג יודי"ן היינו ס כנגד ס אותיות שבכל הברכות אשר עליהם דרשו פסוק ששים גבורים
סביב לה וג י היינו ל ונסמכו לסתם נזירות ל יום לומר לך שבזכות הנזירות יזכו לברכות:
ועל צד הרמז י"ל ג ברכות אלו על דרך שפרשתי למעלה פר יתרו המדרש האומר שמתחילה
קרא הקב"ה לישראל בת ואח"כ אחות ואח"כ אם כי כל זה מורה על הממשלה כי
מתחילה קראה בת שמסתמא האב מושל על הבת והוא למעלה והבת למטה ע"כ אמר יברכך ה
וישמרך שתמשוך שפע הברכות מלמעלה כי הוא שומריך וכל שומר למעלה מן הנשמר כמ"ש
בשכבך תשמור עליך וכן רבים ואח"כ קראה אחות בדומה לו על מדריגה זו נאמר יאר ה
פניו אליך בעמדך לנגדו פנים בפנים כדרך קבלת הלבנה אורה מן החמה בעמדה לנגדה ואח"כ
קראה אם המושלת על הבת כך צדיק מושל ביראת ה כמו שעיני הבת נשואות אל האם כך ישא ה
פניו אליך כביכול ואין להאריך בדברים אלו אבל נכוחים הם למוצאי דעת: ישא ה פניו אליך
במסכת ר"ה הקשו כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה פניו אליך כו וכתבו התוספות
שאין זה קושיא כי כאן מדבר בפנים של הקב"ה ולהלן מדבר בפנים של אדם שלא ישא ה
פני גדול ונראה שדעת המקשה שכל נשיאות פנים מורה על פנים הראוין ליפול או להיות כבושים
והמה מנושאים דרך ויתור כמו שנאמר למה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת יהיו מנושאים וכשאמר
להלן אשר לא ישא פנים היינו שפני החוטא הראויין ליפול כפני קין וחביריו לא ישא אותם
ה להגביהם מנפילתם אלא יפול הנופל הראוי ליפול דחו ולא יכלו קום כי אין הקדוש ברוך
הוא מוותר כלום וכאן אמר ישא ה פניו אליך מדקאמר ישא שמע מינה שאפילו בשעת הכעס שישראל
ראוין להיות בהסתרת פנים וכל המסתיר פניו דומה כאילו הם כבושים למטה כביכול מכל מקום
אומר הקדוש ברוך הוא שדרך ויתור אשא לך פני שיהיו מכוונין נגד פניך כי אין אומרים ישא
כי אם בראוי ליפול או ראוי להיות כבוש קשיא ויתור אויתור ובמדרש אמר הקדוש ברוך הוא
ואיך לא אשא להם פנים אני אמרתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מחמירים עד כזית ועד כביצה
ר"ל הנה ברך לקחתי מהם וברך ולא אשיבנה ואיך לא אשיב להם ברכה דרך ויתור תמורת
הברכה אשר אני לוקח מהם גם כן דרך ויתור ומ"ש אשר לא ישא פנים היינו לכל האומות
שאינן עושין כלום דרך ויתור אבל כאן נאמר ישא ה פניו אליך דווקא כי אתה עושה דרך ויתור
ומחמיר על עצמך גם אני אשא פני אליך דרך ויתור ואפילו ויתור זה אינו בכל דבר כ"א
מדה במדה ממש כי אתם מחמירין עד כזית אפילו בלא שביעה כאלו אתם שבעים כך אוותר לכם
שאפילו אוכל קמעא מתברך במעיו ועל זה אמר וישם לך שלום וכמ"ש השם גבולך שלום חלב
חיטים ישביעך וכה"א ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ופירוש
זה נכון וברור בהבנת מדרש זה: דברי הכלי יקר מדהימים. לא
די שהקב"ה נותן ברכה. אך הוא מיד מכפילו. ויש חשבון עמוק בתוך הברכה. למי
מברכים ומה הברכה אמורה לפעול. גם לדעת שיש מי שאינו ראוי לברכה ובכל זאת יש בידו
אפשרות להביא עליו את הברכה. הוי אומר שיש בכח ברכת כהנים להשפיע על אדם הישראלי
שפע רב רוחני וגשמי. הא בהא תליא. מי שמודה להקב"ה כאשר אין כל כך הרבה קמח,
השי"ת משפיע עליו שפע של תורה הקדושה, שפע של קדושה עילאה. גם בכוחם להשפיע
סוף ההסתר פנים.
וישם לך שלום. הברכה היא, שכל
אחד ואחד יגיע לשלמות שלו עצמו. יסתכל בשלו, יתקו עצמו אזי ישיג שלום לכל. כך דרכם
של גדולי ישראל, רואים עבירות הזולת ומתוודים עליהם ברבים כאילו שהם עבירותיהם
הפרטיות. כך מרבים שלמות, תשובה ושלום בעולם. לתת לזולתך את ההרגשה של המעלה להיות
שייך לעם שבשבילו נברא העולם וכל מחמדיה. מי ששם שלום לזולתו, אדיר במרום ישים
לפניו משמרת שלום.
